הופכות להיות הידידות הכי טובות של אחד החברים שלו- הוא הכיר לך את החברים שלו וממש נהנית לבלות איתם. בכלל, היה שם מישהו- חמד של בחור שאם לא הייתי יוצאת עם הבנזוג שלך, סביר להניח שהיית נותנת לכם צ'אנס. תשאירי את החברים שלו- שלו ולכי תמצאי לך ידיד נפש אחד או חברה טובה. לא ייצא מהידידות הזו שום דבר טוב.

מחפשות תירוץ מטופש ליצור איתו קשר/ להיפגש איתו- איזו מניפולציה תעשי על מנת לבדוק 'דופק' ולראות מה קורה איתו? אולי תמצאי איזה חפץ שלו אצלך ותסמסי לו שאת רוצה להיפגש איתו כדי לתת לו את מברשת השיניים שהשאיר אצלך? אולי תלכי לאיזה בר שכוח אל במצפה רמון כי הוא אמר שיש לו שם מפגש עם הח'ברה מהצבא ובמקרה "עברת באיזור"? אם הוא היה מתחרט או רוצה לחדש איתך את הקשר הוא היה יוזם. היום לא מוותרים כל כך בקלות על אהבת אמת.

לבדוק בחשאי מה הוא עושה- מתי הוא היה 'לסט סין' בוואטסאפ ומתי הוא היה זמין לאחרונה בפייס- צ'ט ולמי הוא עשה לייקים באינסטגרם ועוד וכל אלה כמובן אחרי שדאגת למחוק אותו באקט ילדותי ויומרני מהרשתות החברתיות ואת מטריחה את החברות שלך בכל פעם שאתן ניפגשות שיכנסו רגע לראות מה הוא עידכן לאחרונה בעמודים שלו.
 

להעלות תמונה שלך בביקיני בפייסבוק ולכתוב "שבוע מהמםםםםם לכולם"- ברור לכולנו שלא הצטלמת בסוף השבוע האחרון בביקיני ובטח לא בילית בחוף הים עם כל האובך והסופה. ברור שגם נשבר לך קצת הלב. זה לא נעים לאף אחד לאהוב ולא להרגיש נאהבים בחזרה. זה בסדר לכאוב לפעמים- ממש אין צורך לנסות להראות שטוב לך אם רע לך. אפשר לפעמים לא להראות כלום וזה גם בסדר, שתדעי.

לשבת בבית ולבכות, לתקוע פחמימות ברצף ולרחם על עצמך- אין על פחמימות, באמת. הן ללא ספק מנחמות כמעט כמו חיבוק אמיתי ואוהב והזמינות שלהן- אין! אין על פחמימות! ובכל זאת, זה בסדר שבחרת להישאר בבית ולחיות כאחרונת הנשים הקלישאתיות מהסרטים אבל תעשי טובה ותגדירי לעצמך מראש זמן מוגבל לכל ההרס העצמי הזה (שבוע גג!) ותפסיקי לרחם על עצמך. אם עדן אברג'יל יכולה להאמין במשפט: "מי שלא טוב לו- יום טוב לו"- את בטח יכולה להעריך את עצמך קצת יותר.