הסרת הניהול התקין מההעמותה שמנהלת את הפועל אשקלון, על ידי רשם העמותות, מבשרת רעות לקבוצה. אין משכורות, אין כסף ויש התמרמרות בקרב עובדי המועדון והשחקנים.

רשם העמותות איפשר לקבוצה לקבל ניהול תקין רק אם יאוחדו שתי העמותות, ותיקי אשקלון עם העמותה של הבעלים של הקבוצה, פרוספר אזגי. 

העמותה פנתה שוב לרשם העמותות כדי לאשרה, אולם הוא החליט שלא לאשר אותה במתכונתה הנוכחית ובלי איחוד העמותות לא תתאפשר קבלת האישור המיוחל.

אנשי עמותה אפילו לא פנו לפרוספר אזגי, בגלל אגו. אזגי: "אין שום בעיה רק שידברו איתי".

מאז ממתינים גם שחקני הפועל אשקלון ועובדיה למשכורותיהם, בגלל האגו של חברי העמותה. נודע שגם ההסתדרות תדרוש בימים הקרובים הסברים מהקבוצה וככל הנראה יועבר לה "דד ליין" לתשלום משכורות.

העבירות שעברו חברי העמותה לכאורה הוא "רישום כוזב במסמכי תאגיד",  רישום כוזב במסמכי תאגיד. הגדרה אחת מן העבירות הכלכליות המופיעות בחוק העונשין היא רישום כוזב במסמכי תאגיד. זהו מצב שבו בעל תפקיד בתאגיד, רשם פרט שגוי במסמך, או נמנע מרישום מידע שהיה עליו לדווח עליו ועשה זאת במכוון מתוך כוונה לרמות. המחוקק קבע ענישה מחמירה למדי בגין עבירה זו – 5 שנות מאסר. רישום כוזב במסמכי תאגיד עבירה זו מופיעה בסעיף 423 לחוק העונשין תחת הפרק על עבירות מרמה והיא מלווה במקרים רבים, בעבירות נוספות כגון עושק, מרמה והפרת אמונים, זיוף או עבירות כלכליות אחרות. כשמה כן היא, מדובר לכאורה בעבירה של רישום מוטעה, שגוי, או אי רישום, במסמכי תאגיד, מתוך כוונה לרמות. עבירה זו מבוצעת בדרך כלל מתוך רצון לרווח כספי, אשר יושג באמצעות הרישום הכוזב. העבירה מבוצעת על ידי בעל תפקיד ביישות המשפטית (בדרך כלל חברה או עמותה) בין אם מדובר במנכ"ל התאגיד ובין אם בעובד זוטר והעונש בגינה הוא עד 5 שנות מאסר. שיקולי הענישה בעבירה זו הם בין היתר: נסיבות העבירה, חומרת הנזק הכלכלי שנגרם בשל העבירה והרצון ליצור הרתעה בקרב הציבור, בפרט כאשר מדובר באנשי ציבור, או בנושאי משרה בכירים, המנצלים את סמכותם ומעמדם ותוך כך מבצעים את העבירה למען רווח אישי. מאפייני העבירה עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, היא כאמור, עבירה כלכלית והיא מלווה במקרים רבים בעבירות כלכליות נוספות. להלן מספר מאפיינים מרכזיים של העבירה: תאגיד: מונח זה מתייחס לכל גוף כלכלי אשר התאחד לישות משפטית אחת, כמו חברה או עמותה. לעניין זה יצוין כי העבירה יכולה להתבצע גם בתאגיד שהוא בהליך הקמה. המבצע: העבירה מתייחסת למי שביצע את הרישום הכוזב או הורה לבצעו. הגדרה זו מבקשת למנוע מצב שבו מנהלים נותנים הוראה לעובדים הכפופים להם לבצע את העבירה ובכך יוכלו להתחמק מאחריות פלילית. המסמך: הרישום הכוזב יכול שיבוצע בכל מסמך המשמש את התאגיד, אף אם לא יוצר על ידו. ולעניין זה חשוב לציין, כי העבירה מתייחסת גם לאי רישום. כלומר, בעל תפקיד אשר נמנע מלרשום פרט אשר מתוקף תפקידו היה עליו לרשום ומחדל זה נבע מתוך כוונה לרמות, מבצע גם הוא עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. מה בין זיוף לרישום כוזב? ישנה נטייה להתבלבל בין עבירת הזיוף, לבין עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. במקרה של עבירת זיוף מדובר בעשיית מסמך הנחזה להיות דבר שהוא אינו ועל כן יש להוכיח כי המבצע זייף את המסמך עצמו. בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לעומת זאת, די להראות כי המבצע גרע או הוסיף פרט למסמך קיים במכוון, אך לא קיימת כל דרישה להוכיח כי המסמך זויף על ידו. בהקשר זה נוסיף כי הרשעה בעבירה זו אינה מחייבת את הצגת הרישום ובלבד שיש מספיק עדויות לקיומו.

 לסיכום: אם רצו להפעיל עמותה שיש לה קבוצת כדורגל בליגת העל, הרשם קובע ואומר שעל הקבוצה היה  להקים עמותה חדשה, מאחר ולעמותה הישנה לא ניתן אישור על ידי הרשם לשינוי מטרה ושינוי שם. כעת, צריך לבדוק מדוע לא הקימו עמותה חדשה? כנראה לעמותה חדשה יש צורך בניהול תקין של ספרים לפחות שנתיים, לפני שהיא מקבלת אישור מהרשם. ללא אישור כזה לא היו יכולים לקבל תקציב מהעירייה או מכל גוף תמיכה. הרשם מציין זאת במפורש. אז כדי שלא להמתין שנתיים - לקחו עמותה ישנה, "שלד עמותה", רוקנו אותה והשתמשו בנכס היחיד שנשאר לה:"אישור ניהול תקין". ואז קיבלו את הכספים מהעירייה.  יש כאן חשש לכאורה ואפשרות לביצוע עבירה פלילית של רישום כוזב במסמכי תאגיד.