יח״צ

מפגש מרתק בין תלמידי בית הספר מקיף א׳ לבין ראשי הקהילה האתיופים באשקלון.
תלמידי מקיף א' מספרים: "הגענו למפגש עם מנהיגי העדה האתיופית על מנת לשמוע את סיפור עלייתם ארצה. השיחה נפתחה בברכה בשפה האתיופית שבירך אותנו קייס העדה. בתחילה צחקקנו. חלקנו ממבוכה, וחלקנו בשל המעמד המוזר. כעבור כמה דקות נשאבנו לסיפור החיים המרתק והעצוב של קהילת יהודי אתיופיה. בסיום המפגש אנו יכולים לומר שבעינינו אתם גיבורים. נוכחותכם בארץ ישראל הינה הוכחה ניצחת לציוניות והיהדות שלכם. אנו מבטיחים שנעביר את סיפורכם הלאה, סיפור של אמונה, כח רצון ודבקות במטרה. תודה!
פתאום מצאנו את עצמנו תוהים מה המקור של יהדות אתיופיה. אף פעם לא טרחנו להקדיש לכך מחשבה.
קיומה של קהילת יהודי אתיופיה במשך אלפי שנים, היא סיפור מופלא ובל ייאמן. קהילה יהודית מבודדת. בארץ הררית רחוקה. קהילה המנותקת מבית ישראל, שלמרות שלא דיברו עברית במשך מאה דורות שמרו על גחלת ישראל, הגנו על תורת משה, זכרו את יום הכיפורים, את חג הפסח ושמרו על כתבי הקודש בחירוף נפש.
תולדות יהודי אתיופיה נרשמו וחזרו אלינו במבצעי גבורה: זהו הסיפור שכמעט אף אחד מאיתנו לא מכיר, סיפור שמעולם לא קיבל את הבמה הראויה לו. ממש כמו בסיפור "יציאת מצרים", ולא רחוק מסיפורים קשים אחרים שאנחנו מקרוב. גולי אתיופיה יצאו למסע נועז דרך מדבריות סוּדן בנתיבים מסומנים לעבר הארץ המובטחת. בדרך הם עברו תלאות, גברו על מרצחים ולא מעט שודדים. גם רעב, צמא וחולי היו מנת חלקם במסע זה.
בתאריך 18/3/18 ביום ראשון , כינסה הקרן לידידות מדגם של ״זקני השבט״ יחד עם מספר צעירים ממקיף א' בעלי יכולת כתיבה מופלאה בעיר אשקלון, על מנת לתעד את הסיפורים של יוצאי העדה, לשמוע את קולם. הסיפורים נכתבו ממקור ראשון.
המפגש בין הקבוצות ושמיעת סיפורים אלו, היה מרגש, מעורר הערצה.
הקרן לידידות שמחה לתת במה ולהפיץ את אותם סיפורים כדי שכולנו נדע ונכיר אותם.
אחרי הכל ״עם שאינו יודע את עברו- ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל״. 

הקרן לידידות ורכזת מרחב אשקלון והסביבה, פסיה טגניה, רוצים להודות לכל מי שלקח חלק במלאכה המופלאה הזו.
אנחנו מזמינים כל אדם שרוצה להצטרף אלינו להתנדבות ארוכת טווח או חד פעמית לפנות לקרן באמצעות אתר האינטרנט שלנו, דף הפייסבוק או בטלפון למוקד הידידות *9779. יחד נבטיח שאף קשיש באשקלון, לא ישאר לבד בחגים ובכל השנה".