באדיבות המשפחה

ברטה, יחד עם בעלה גורג׳י אליעזר, המהנדס הראשון באשקלון וחבר מועצת העיר,  זוג חלוצים ממיסדי העיר, הגיעו ארצה מבגדד לאשקלון, למעברת אוהלים ב-1950.

ברטה וגורג'י אליעזר, היו ממשכילי העיר בגדד בעיראק. גורג'י אליעזר היה מהנדס ראשי בבגדד ויד ימינו של ראש העיר, וברטה אליעזר, בוגרת "אליאנס" שלטה בשפות רבות ולימים הייתה המנהלת האדמיניסטרטיבית בחברת הבניה שלהם.

ילדיה מספרים עליה: "אמא הקפידה להנחיל לנכדיה את רזי המסורת המשפחתית, מנהגי החגים, קידוש שישי בשירת "אשת חיל", ואת סודות הבישול של המטבח הבבלי."

setImageBanner('b8d5c594-98f6-4f7a-8e93-ed3c2a765be0','/dyncontent/2019/3/25/03928e1d-f19b-4a82-899c-5d6b53cadad0.jpg',7742,'',510,80,false,27130);

ב1950 עלו לישראל בעקבות פרעות ה"פרהוד" שנים קודם בעיראק, ומתוך ציונות וחזון בעלה: "בניתי רבות בבגדד, אני הולך לבנות את הארץ שלי ישראל". הם היו מראשוני המתיישבים בעיר אשקלון, באוהל במעברה א', ולימים בצריף והרבו לארח שכנים ובני משפחה.

לימים הקים גורג׳י חברה קבלנית לבנין "מנוחה" וברטה, תמיד עזר כנגדו, נהלה ביד רמה את המשרד. ביחד בנו רבות באשקלון, בניינים רבים המקשטים את העיר עד היום, ומהווים חלק בלתי נפרד מצביונה של העיר אשקלון. חברת "מנוחה" פיתחה את מרכז המסחר הראשון של אשקלון (המדרחוב) בשכונת מגדל, בית גור ובית הקשתות, פיתחו את שכונות העיר הותיקות, ובנו מוסדות חינוך ותרבות באשקלון, בנייני העיריה, מד"א, מכבי האש ועוד.

בהלוויית בעלה, גורג'י אליעזר, השתתפו שרים וחברי כנסת, והוא הונצח בזיכרון העיר בגינה על שמו במרכז אפרידר, שגם אותו בנה. משנפטרב-1995, ניהלה ברטה את החברה, והשלימה את בניית  בניני גני גור ברח' רמז, מקום בו עמד אוהל המעברה בו שוכנו לראשונה. גולת הכותרת של פועלה היה רישום במרשם המקרקעין, הטאבו, של כל מאות הנכסים שבנו, והיתה הראשונה שהצליחה לרשום בטאבו בנין במגדל העתיקה, את בית גור .

ברטה אליעזר הייתה בת למשפחה מלומדת, ידועה ומכובדת בקהילה, אביה היה מפקח משרד החינוך בעיראק רבתי, אמה מורה לצרפתית ב"אליאנס" וסבה היה רב וסופר סת"ם.

נכדיה ספדו לה: "לסבתא היה חשוב שנטייל בעולם ונכיר תרבויות וטעמים חדשים. היא דחפה אותנו לשאוף גבוה ולהרחיב את אופקנו, פתחה לנו דלת לעולם הגדול, לספוג תרבות גבוהה, הצגות ומחזמר, מחול מודרני, אדריכלות ואומנות. "

בין אחיה היו משפטן ומזכיר הקהילה היהודית בבגדד, מתמטיקאי ומראשוני מדעני המחשב בעולם, מהנדס אזרחי, פעיל המחתרת היהודית בעיראק ואיש המוסד והתעשייה האווירית, קצינת צה"ל ואחות מוסמכת, ואנשי קהילת המודיעין. בשנות העלייה, אימה ואחיה נתפסו על ידי שלטונות עיראק ועברו חקירות בעינויים, ומשלא הסגירו פעילי מחתרת נכלאו בכלא בבגדד.

בילדותה, ברטה אהבה לרכב באופניים, לטייל, לשחות ולשוט בנהר החידקל, לצפות בסרטים בקולנוע, בכוכבי השמיים וגלידה קרה בלילות החמים.

"במשך כל חייה אמא אהבה לארח ולבלות עם חברותיה הרבות בשיעורי שירה אנגלית וספרות עברית, משחקי ברידג', התעמלות וזומבה בקאנטרי, שחייה כל בוקר, ופעולות התנדבויות רבות." סיפרו ילדיה

ברטה הייתה פעילה בתרבות ובספורט. תמיד הייתה אשת כפיים ואדמה, בניכוש עשבים בזמן ההתיישבות, טיפול בעצי הפרי בבוסתן, טיפוח גינת ביתה ושיחי הורד המרהיבים, בשחייה ב-ימה של אשקלון ובמשחק טניס במגרשים הישנים במרכז אפרידר, הצמודים לביתה.ברטה הייתה מהמייסדים של "קאנטרי אפרידר", שהיה חלק בלתי נפרד באורח חייה, הקפידה לפתוח כל יום השכם בבוקר בשחיה בבריכה, ואבוי לו למציל אם לא הגיע בזמן, היתה שולפת אותו ממיטתו...

כל ערב היתה משתתפת בשיעור התעמלות קבוצתית, שם היתה מופת ודוגמא לצעירות, שמצידן הרעיפו עליה אהבה, סייעו ותמכו בכל. ברידג׳ היתה משחקת במספר מסגרות - ומדי כמה חודשים יצא ה'שולחן' הקבוע שלה לסופ'ש ברידג׳ בים המלח.

‏ברטה אהבה והקפידה תמיד ללמוד, וחפשה דרכים נוספות להשכיל ולהעשיר את עולמה, בשנות ה-60 בחוג התנ'ך הידוע בביתה של חברתה עליזה תגר, אשת ראש העיר המיתולוגית, בהנחיית פרופ' ינון, לאחר מכן בחוג לספרות עברית בהנחיית ד'ר כרמלה סרנגה  במכללת 'בית ווסק', ולאחרונה בחוג לשירה אנגלית בהנחיית גב' אורה כרוז, שאותו אף אירחה בביתה לפרקים. גם זמן לפעילות ציבורית התנדבותית מצאה, והיתה יו'ר מט'ב, ארגון מטפלות בית.

"תמיד מול חברים שמחנו להשוויץ ולהתגאות בסבתא שלנו שגדלה בבגדד ועלתה לאוהלים בשנות ה50, אבל הייתה סבתא מודרנית ועדכנית, והייתה פעילה בעולמות הדיגיטל והפייסבוק, הפלאפונים החכמים ושיחות הוידאואיתנו." ספדו הנכדים

ברטה וגורג'י הביאו לעולם שלושה ילדים, נעמי, מוטי, ואבי שהם מהדורות הראשונים שגדלו וחונכו באשקלון. ברטה זכתה בעשרה נכדים ושבעה נינים.

דרך המסורת שהנחילה לילדים, הנכדים והנינים השאירה אחריה מורשת משפחתית רחבה של חגים, מפגשים משפחתיים וארוחות שישי עמוסות מאכלים ממיטב המטבח הבבלי.

בכל יום שישי, כחלק מהקידוש, שרה המשפחה במקהלה גדולה "אשת חיל", ואכן זה הביטוי המתאים ביותר לתאר את ברטה - אמא, סבתא, סבתא רבא שלנו, מנהיגת השבט .

נכדיה ספדו לה: " בכל חמישי בערב סבתא הייתה מתקשרת בסבב לכל הנכדים לבשר על בוא השבת ולהתעניין בשלומנו, שוחחנו איתה על כל נושא, קריירה, זוגיות, משפחה, ותמיד קיבלנו עצה טובה. סבתא הייתה מסיימת את השיחות בברכת אהבה ללא תנאים וללא גבולות."

ברטה הובאה למנוחות ביום שני, י"א בכסלו, באשקלון.