צילום מסך מצלמות אבטחה

משנת 2015 עד יום מעצרו ב-  17.3.23 ,נהג הנאשם באלפי הזדמנויות שונות להתקשר ולפנות בכתב לגורמים שונים ברחבי העולם, בין היתר לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, שגרירות ישראל בארה"ב, סנטור אמריקאי ומוסדות ציבוריים שונים, ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום הומה אדם, וכי המעשים יבוצעו בדרך של פיצוץ מטען חבלה או ירי, ויפגעו בקורבנות רבים.

הנאשם השתמש באינטרנט ובאמצעים מקוונים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות וקולו.

לצורך התחברות לאינטרנט, רכש הנאשם אנטנה יעודית רבת עוצמה המאפשרות התחברות לרשתות אלחוטיות רחוקות והשתמש באנטנה להתחברות לנתבי האינטרנט של גורמים שונים
בסביבת מגוריו, וביצע את העבירות תוך שימוש בתשתית האינטנרנט של אותם גורמים. בנוסף, הנאשם השיג את פרטי ההתחברות מרחוק למחשבי אם של גורמים נוספים והשתמש
בפרטים אלה לקבלת שליטה מרחוק באותם מחשבים ללא ידיעתם או הסכמתם של אותם גורמים.
הנאשם השמיע את האיומים בשיחות טלפון שקיים עם קורבנותיו, ובמספר הזדמנויות העביר את האיומים באמצעות דואר אלקטרוני.

הנאשם ביצע את שיחות הטלפון עם ההודעות המאיימות תוך שימוש בכלים טכנולוגיים להקשות על זיהויו כמבצע העבירה. כך השתמש הנאשם בשירות ביטפון שבאמצעותו חייג באופן אנונימי
ומוצפן ממחשבו למספרי הטלפון של קורבנותיו על גבי תשתית האינטרנט, ושילם באמצעות השיחות באמצעות ביטקוין שהוא מטבע וירטואלי שהשימוש בו אינו מצריך הזדהות.

כמו כן השתמש הנאשם בשירות פליבו שבאמצעותו חייג ממחשבו למספר הטלפון וערך את מספר זיהוי המתקשר שהוצג בפני מקבל השיחה על פי בחירתו, באופן שמקבל השיחה יחשוב  שהמתקשר אליו הוא גורם אחר.

עוד השתמש הנאשם בשירות איבונה, המאפשר המרת מילים מוקלדות לדיבור כך שגרם למחשב להשמיע איומים בלי שהנאשם נדרש לדבר בקולו.

עוד השתמש הנאשם בשירות גוגל וויס באמצעותו חייג ממחשבו למספרי גישה לשירות של
חברות אחרות ובאמצעותן קיים שיחות טלפון תוך שימוש בקולו ועיוות הקול באמצעות השירותכדי להקשות על זיהויו.

בחלק מהמקרים איים הנאשם על קורבנותיו באמצעות דואר אלקטרוני תוך שימוש בדפדפן המאפשר להצפין את ההתקשרות ולהסוות את זהות שולח ההודעה. מטרתו של הנאשם היתה
לגרום לבהלה בציבור, להזניק כוחות חירום רבים למקום המאוים, לגרום לפינוי בהול של המקום, לעריכת חיפושים וסריקות וליצור הד תקשורתי שיעצים את הפגיעה הגלומה במעשיו.
בנוסף לכך, הציע הנאשם שירותים לביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות בדואר אלקטרוני בתמורה לתשלום. הוא פרסם את שירותיו באתר אלפא ביי המשמש למסחר אלקטרוני אנונימי ברשת האפלה המאפשר שימוש אנונימי באינטרנט.
הנאשם תמחר את שירותי ההפחדה ודרש תשלום של 40 דולר עבר שיחת טלפון הנוגעת לטבח בבית פרטי, 80 דולר עבור איום בשיחת טלפון בנוגע לטבח שיבוצע בבית ספר ו-500 דולר עבור איום בשיחת טלפון על הטמנת פצצה במטוס. עבור איום על טבח בבית ספר באמצעות דואר אלקטרוני, דרש 30 דולר. הנאשם התחייב תמורת התשלום לבצע את האיום ולשלוח הקלטה של
השיחה אל הלקוח והבהיר כי איום על בית ספר יחשב מוצלח רק אם יביא להקפצת כוחות חירום ולפינוי בית ספר.

כמו כן הציע למכירה ברשת האפלה סרטוני הדרכה המסבירים איך לבצע שיחות איום תוך הסוואה, הציע למכירה סמים מסוכנים ואוגדני הוראות המדריכים כיצד לבצע עבירות בתחומים
שונים, לרבות מדריכים להכנת חומרי נפץ למטעני חבלה, ייצור סמים, ביצוע הונאות מתוחכמות, זיוף מסמכים ועוד.

הנאשם דרש את התשלום בביטקוין, לקוחות רבים פנו אליו ורכשו את שירותיו והוא קיבל סך הכל 8659.183 ביטקוין ששווים 179,873 שח.

בשלב מסוים שכר הנאשם שירותים של שני אנשים שיבצעו עבורו שיחות איום והעביר להם הנחיות בנוגע לשיחות שדרש לבצע. הנאשם שילם להם את שכרם במטבע ביטקוין.


מיום 15.6.27 ,עד 17.2.17 התקשר הנאשם ב-142 הזדמנויות שונות לשדות תעופה, חברות תעופה, ותחנות משטרה ואיים כי במטוסי נוסעים הוטמנו מטעמי חבלה העתידיים להתפוצץ תוך זמן קצר או שיבצע בהם פיגוע ירי. הנאשם תיאר בשיחותיו את אופי מטען החבלה, סוג חומר הנפץ וסוג התיק שבו נמצא המטען.בעקבות איומיו פעלו הגורמים שקיבלו את השיחות להנחתה בהולה של המטוס בשדה תעופה קרוב, להזנקת מטוסי קרב שליוו את הטיסה, להזעקת כוחות חירום, פינוי הנוסעים מהמטוס ועריכת חיפושים וסריקות במטוס, במזוודות הנוסעים ועל גוף הנוסעים.


כדי להקשות על זיהויו השתמש הנאשם תוך התחברות למחשבים של אנשים אחרים כדי להסוות את זהותו.חלק מהמעשים ביצע הנאשם לבקשת אנשים שזהותם אינה ידועה שפנו אליו בעקבות הצעתו ברשת האפלה, והם שילמו לו במטבע ביטקוין. חלק מהשיחות בוצעו על ידי אנשים אחרים עבור הנאשם.הנאשם עקב אחר הדיווחים בכלי התקשורת ושמר על התיעוד החדשתי בנוגע לתוצאות מעשיו.


בכתב האישום מפורטות השיחות שביצע הנאשם בשדות התעופה ותוצאות השיחות שהיו הנחתת מטוסים, פינוי נוסעים, עריכת חיפושים, כאשר בחלק מהמקרים פונה המטוס במהירות במגלשות
חירום וכתוצאה מכך נחבלו ונפצעו נוסעים שנזקקו לטיפול רפואי. כתוצאה מחלק מהשיחות בוטלו טיסות, בחלק אחר נאלץ הטייס להשליך טונות של דלק מעל האוקיינוס כדי לבצע נחיתת
חירום, וחלק מהטיסות היה צורך ללוות אותם במטוסי קרב.

בגין כל האירועים הללו יוחסו לנאשם בפרט האישום הראשון עבירות של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה )ריבוי עבירות( לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ,סחיטה באיומים )ריבוי עבירות( לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה )ריבוי עבירות( לפי סעיף 159( א( לחוק העונשין, ידיעות כוזבות בנוגע לעבירת פשע
ריבוי עבירות( לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין, קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499( א()1 ) לחוק העונשין, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירות אחרות )ריבוי עבירות( לפי סעיף 5 לחוק המחשבים תשנ"ה-1995 ,והלבנת הון לפי סעיף 3( א()1 )ו-3( א()2 )לחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 .

בתקופה שבין 2015.4.15 עד 2017.3.8 ,התקשר הנאשם לכ-2000 גופים שונים ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים ועוד, ואיים עליהם כי
עתידים להתבצע מעשי טרור באותם מקומות.

בשיחות הודיע הנאשם כי פצצה מוטמנת במקום כדי לגרום לפינוי בתי הספר מתלמידים. בחודש מרץ 2017 ,שלח הנאשם באמצעות מחשב הודעות דואר אלקטרוני למחשבים של קורבנותיו ובהם איומים המכילים מידע כוזב, זאת ב-32 מקרים. בעקבות המעשים הוזעקו והגיעו כוחות חירום לחלק מהמקומות. הנאשם עקב אחר הדיווחים בכלי התקשורת על ההשלכות של שיחות האיום שלו ושמר את התיעוד. חלק מהמעשים בוצעו לבקשת אנשים שפנו לנאשם בעקבות הצעתו ברשת האפלה, ושילמו לו עבור האיומים במטבע ביטקוין. חלק אחר מהשיחות בוצעו על ידי אנשים


לבקשת הנאשם, והוא שילם להם במטבע ביטקוין. בגין זאת יוחסו לנאשם בפרט האישום השני עבירות נוספות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות, קשירת קשר לפשע, מידע כוזב,
חדירה לחומר מחשב והלבנת הון, כמו אלה שיוחסו לו בפרט האישום הראשון.

בין החודשים אפריל 2015 עד פברואר 2017 ,ב-48 מקרים, התקשר הנאשם לתחנות משטרה תוך שימוש בדרכים מתוחכמות להסוואת זהותו ואיים כי הוא מחזיק בילדים קטנים או בני משפחה
כבני ערובה בכתובות שמסר לשוטרים וכי בכוונתו להציאם להורג ולירות בשוטרים שיגיעו למקום. בחלק מהמקרים הוזנקו כוחות משטרה למקומות שעליהם דיבר הנאשם.
הנאשם עקב אחר הדיווחים בכלי התקשורת תיעד את מעשיו ובגין זאת יוחסו לו בפרט האישום השלישי עבירות של ידיעות כוזבות בנוגע לעבירת פשע, סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה,
וסחיטה באיומים.

ביום 15.7.9 ,התקשר הנאשם לבכיר לשער במשרד ההגנה של ארה"ב, ג'ורג' ליטל שאל אותו אם הוא מענה ילדים בביתו ואמר לו שהוא יודע כי ג'ורג' מתכוון לרצוח ילדים ומחזיק פצצות וכלי נשק בביתו. באותו יום התקשר הנאשם למשטרת וושינגנטון, התחזה כאילו מדובר באשתו שלג'ורג', וטען כי ג'ורג' שומר בביתו כלי נשק רבים כדי לרצוח ילדים ומסר את כתובת הבית כדי
שהמשטרה תגיע למקום. ביום 15.7.14 ,התקשר הנאשם שלוש פעמים לביתו של ג'ורג' ואיים עליו כי בכוונתו לחטוף את ילדיו ולהרוג אותם, וכן התקשר לשירות הטיפול הרפואי הדחוף בוושינגטון, הציג עצמו כאילו הוא אשתו של ג'ורג' וטען שיש לשלוח אמבולנס בדחיפות ומעשה דומה עשה בשיחה ביום 15.9.3. 

ביום 16.1.19 ,פרסם סנטור של מדינת דלאוור בארה"ב, ארנסטו לופז, הודעה בגנות שיחות האיום שביצע הנאשם, בעקבות זאת פנה הנאשם לאדם אחר וקשר עמו קשר לסחוט את הסנטור, העביר לאותו אדם את פרטי הסנטור וביום 16.9.24 ,התקשר אותו אדם ודרש מהסנטור לשלם לו שני ביטקוין בשווי 000,4 ₪ אחרת ירצח את בתו.בגין זאת הואשם הנאשם בפרט הרביעי בעבירות של סחיטה באיומים, איומים, ידיעות כוזבות, התחזות לאדם אחר, וקשירת קשר לפשע.

ביום 17.3.22 ,הוצא בבית משפט השלום בראשל"צ צו חיפוש לביתו של הנאשם ולמחרת הגיעו שוטרים לבית כדי לערוך שם חיפוש. בין השוטרים היתה גם קצינת משטרה פקד חופית פימה שהיתה חמושה באקדח ובעת החיפוש טען הנאשם בפניה כי לא הבחינה בדבר מה שהיה בספריה בחדרו. הקצינה עמדה על כסא כדי לחפש בספריה ואז התנפל עליה הנאשם, תקף אותה והוציא
את האקדח מנרתיק חגורתה. שוטר שהיה בסמוך הפיל את הנאשם ונאבק בו בעוד הנאשם מנסה לכוון אליו את האקדח. כתוצאה מכך נפצעה הקצינה במרפקיה ובגבה. בגין זאת יוחסו לנאשם בפרט החמישי עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144( ב( רישא לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274( 1 )לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף
380 לחוק העונשין.

משנת 2015 עד מעצרו נהג הנאשם לאסוף מהרשת האפלה קבצים רבים ובהם מדריכים המסבירים איך לייצר חומרי נפץ ומטעני חבלה, הסברים על שיטות תקיפה חבלה ורצח, מדריכים לייצור רעלים ובהם ציאניד וריצין, מדריכים לייצור סמים מסוכנים לרבות גידול מריחואנה, הפקת קוקאין וייצור אל.אס.די, מדריכים לזיוף שטרות כסף ומסמכים רשמיים, מדריכים לביצוע עבירות הונאה,
מאגרים עם פרטי התחברות באינטרנט לחשבונות בנק של לקוחות שונים, מדריך המספק שיטות להפצת ווירוסים לתוכנה,

ומדריכים לפריצה לחשבונות ברשת פייסבוק וווצ אפ. כמו כן ערך
הנאשם מדריך מצולם כיצד לבצע שיחות הפחדה ואיום תוך שימוש בשירותים מקוונים ושירותים המאפשרים הסוואת זהות המתקשר, זאת כדי להציע את המדריך למכירה ברשת האפלה. הנאשם הציע את ערכות הפשיעה ואת המדריך באתר אלפא ביי ברשת האפלה, ופרסם את ערכות הפשיעה והמדריך המצולם ונהג למכור אותם למשתמשים. בגין זאת יוחסה לנאשם בפרט השישי עבירה
של מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498( א( לחוק העונשין.

במאי 2016 ,פנה אל הנאשם דרך אתר הרשת האפלה אדם העוסק בסחר סמים בקנדה והציעשהנאשם יפרסם בחשבונו באתר סם אקסטזי ויקבל עמלה מתוך סכומי המכירה של הסם. הנאשם סיכם עם סוחר הסמים כי יקבל %25 משווי העסקה ואת היתרה יעביר לסוחר. הנאשם הציע את הסם במכירה באתר בחמש עסקאות בשווי של 955 דולר ששולמו לו בביטקוין. הנאשם העביר

לסוחר הסמים ביטקוין בשווי 716 דולר והשאיר ברשותו יתרת מטבעות ביטקוין בשווי 239 דולר.בגין זאת הואשם הנאשם בפרט השביעי בעבירות של תיוך לסחר מסוכן, קשירת קשר לביצועפשע, והלבנת הון.בשנת 2014 עד מעצרו ביום 17.3.23 ,החזיק הנאשם בכונן קשיח נייד 123 תמונות ו-117 סרטים המתארים חומרי תועבה ובהם סרטים המתעדים מעשי אינוס של קטינות על ידי בגירים, יחסי מיןשל קטינים עם קטינות לרבות בעילת קטינות באמצעות איבר מין וחפצים וכן ביצוע מעשי סדוםהכוללים החדרת איברי מין בפי הטבעת ולפיהן של הקטינות. כן הוצגו תמונות של קטינות בעירום מלא, בעירום חלקי וצילומי תקריב לאיזור איברי המין, והנאשם הציע באינטרנט לשלוח למתעניינים את התכנים הפדופילים שברשותו, בתמורה להעברת תכנים פדופיליים שיש ברשות
האחרים. בגין זאת יוחסו לנאשם בפרט השמיני עבירות של פרסום תועבה עם דמות קטין, והחזקת
פרסום תועבה ובו דמות קטין.


הנאשם באמצעות בא כוחו הצהירו בפני בית המשפט כי אינם חולקים על ביצוע המעשיםהמפורטים בשמונה פרטי האישום כפי שפורטו לעיל, אולם טען כי עקב היותו אוטיסט, הוא לא היה אחראי למעשיו, לא הבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור, וכן טען כי אינו כשיר לעמוד לדין,
אינו מסוגל לעקוב אחר ההליכים המשפטיים ולשתף פעולה עם סניגורו.

לאור הצהרת הנאשם והודאתו בכל עובדות כתב האישום, לא היה צורך לשמוע עדים שכן כל העובדות מוסכמות, והדיון התרכז אך ורק בשאלת מסוגלותו של הנאשם לעמוד לדין וכשירותו לכך, ובשאלת אחריותו הפלילית למעשים שבוצעו כמפורט בכתב האישום.


לאור זאת, הוצגו לבית המשפט חוות דעת של פסיכיאטרים, וחוות דעת של שלושה פסיכיאטריים מומחים שהרכיבו פנל פסיכיאטרי שמונה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, וכן הוגשו חוות דעת שלפסיכולוג קליני ושל פסיכיאטרית מטעם ההגנה, והעדים נחקרו על חוות הדעת שערכו. לאחר שמיעת העדויות וקבלת חוות הדעת השונות, נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם הבין את מעשיו, ידע שהם אסורים, הבחין בין מותר לאסור ובין טוב לרע, ועל כן הוא אחראי למעשיםשביצע, מבין את ההליכים המשפטיים ומסוגל לעקוב אחריהם, ועל כן נמצא כשיר לעמוד לדין.


הנאשם הורשע בהכרעת הדין בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אשר נעברו על ידולאחר שמלאו לו 18 שנים, כשהיה בגיר.
לגבי העבירות שנעברו בהיותו קטין, נקבע כי הנא שם ביצע את העבירות אולם טרם הורשע
בטרם יתקבל תסקיר קצין מבחן לנוער.


על פי הוראת בית המשפט, שירות המבחן לנוער ערך תסקיר מפורט אודות הנאשם. קצינת
המבחן לנוער עיינה בכל המסמכים הרלוונטיים, בדוחות הרפואיים, באבחונים ובחוות הדעת
שנערכו לגבי הנאשם, תיארה את משפחת הנאשם ואת התפתחותו של הנאשם.


הנאשם היה בעל התנהגות חריגה כבר מגיל צעיר ולא השתלב בגן ובבית הספר ולאור זאת
קיבל חינוך ביתי באישור שהשיגו הוריו ממשרד החינוך.


הנאשם השתמש באלימות בהיותו נער ובקשר לכך נחקר על ידי המשטרה, שירותי הרווחה
ביקשו לערוך איבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי כדי להעריך את מצבו, אולם ההורים סירבו
לכך בתוקף וטענו שמדובר בבעייה נוירולוגית.


לאור חוסר הסכמתם של ההורים לבצע בדיקות רפואיות, פנתה פקידת הסעד לבית המשפט
לנוער בבקשה לקיים איבחון בתנאי אישפוז לנאשם, וכדי להימנע מביצוע הבדיקות עליהן
הוחלט בבית המשפט לנוער, חזרה משפחת הנאשם לארה"ב ובבדיקות שנערכו שם נמצא
לטענת ההורים גידול בראשו של הנאשם.


בבדיקות רפואיות שנערכו לא היתה המלצה לבצע ניתוח אלא בדיקה פסיכיאטרית אולם זו
לא בוצעה אלא רק בעקבות גילוי הפרשה בתיק זה.
שירות המבחן סקר את מהלך הבדיקות שנערכו לנאשם, את התנהלות הנאשם במסגרת בית
הסוהר כאשר ביצע בתקופת המעצר ניסיונות בריחה ותקיפת עצורים אחרים.


לקראת עריכת התסקיר נפגשה קצינת המבחן עם הנאשם, הוא דיבר בשטף במשך שעתיים,
דיבר ברהיטות ולא גמגם, יצר קשר עין לאורך כל המפגש, היה עסוק בתיעוד שערך שירות
המבחן והכתיב לקצינת המבחן דברים שביקש להעביר לבית המשפט.


הנאשם דיווח כי הרעיון לבצע את העבירות עלה במוחו כתוצאה מצפייה בסירטונים ברשת
האינטרנט וכתבות בנושא והחל לבצע את איומי השווא שלו שמילאו אותו בהתרגשות. הוא
למד שיטות להכנת מטעני חבלה ושימוש בנשק דרך הרשת, ואיים בעיקר על בתי ספר
יסודיים, שם נלקחו איומיו ברצינות והסיכוי לפינוי הילדים ולהקפצת כוחות המשטרה גבר.


בשנת 2016 ,ביצע מספר איומי שווא בבתי ספר בישראל, אך הפסיק זאת כיון שהעבירות לא
קיבלו סיקור תקשורתי והתגובה של המוסדות היתה מתונה.


גם לפני שירות המבחן טען הנאשם כי ביצע את המעשים כיוון שהוא חש כי הוא עושה טוב
לאחרים, וביטא רצון לבצע עבירות נוספות בהקדם.


שירות המבחן בחן את גורמי הסיכוי ביחס לנאשם שמעוניין לשנות את מצבו בתחום
החברתי והביע נכונות להשתלב במסגרת שיקומית, הוא פיתח יכולת לפתח קשרים ולהביע
את עצמו. לעומת זאת מתוך העבירות עולה רמת תחכום גבוהה במיוחד לצורך הסוואה,
רמת תכנון מפורטת, הודאה ולקיחת אחריות אולם אין תובנה, הבעת צער או חרטה על
המעשים ואין אמפטיה לנפגעים.


שירות המבחן מעריך שהנאשם זקוק להמשך טיפול ושיקום שיסייע לו לרכוש כישורים
להשתלבות באורח חיים יצרני ויציב, וזקוק להמשך מעקב וטיפול רפואי. יחד עם זאת, הוא
זקוק להשגחה צמודה ופיקוח צמוד על מנת למנוע ממנו ביצוע עבירות נוספות. העובדה שגם
בין כתלי הכלא, ששם הפיקוח הצמוד ביותר, הצליח לחזור ולבצע עבירות, סותמת את
הגולל על אפשרות מציאת מסגרת אחרת עבורו.


לאור זאת, סבור שירות המבחן, שעל אף הצורך הברור בטיפול, לנוכח רמת הסיכון הגבוהה
לא ניתן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והומלץ כי בהמשך מאסרו יסופקו לו
המענים הטיפוליים אותם הוא מקבל היום ויתווספו מענים המותאמים לצרכיו.


לבית המשפט הוגשה חוות דעת של גב' נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית של ארגון
"בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
המומחית נפגשה עם הנאשם, שיצר עמה קשר טוב וגילה רצון למצות את ההזדמנות להעלות
את חייו ועתידו על דרך המלך. הנאשם הבין שעליו להתחיל לבנות אמון מחודש עם החברה
סביבו.


הנאשם אובחן כאדם הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, בצידו הגבוה.
תפקודו גבוה ויש פער גדול בין היכולת האינטלקטואלית שלו לבין יכולותיו החברתיות.
לחברה קשה להבין ולקבל את הפער בין היכולת הקוגנטיבית ליכולת החברתית.
לדעת המומחית הנאשם צריך לעבור תהליך שיקומי, אולם הכלא אינו המקום לכך שכן ברור
שאינו מלמד אותו דבר, אלא צריך לעבור תהליך שיקומי מותאם בחלופת מאסר, במקום
שיוכל לבנות תוכנית מתאימה וליישמה באופן הדרגתי.


מסגרות המגורים הסגורות יותר של היחידה לאוטיסטים במשרד הרווחה יכולות לתת את
המענה הנדרש, וכן הוסטל סגור של היחידה לאוטיסטים. המומחית ממליצה להפנות את
הנאשם לטיפול באחד המוסדות הללו, שכן לדעתה הנאשם מסוגל לעלות למסלול של חיים
התואמים את ערכי החברה.

הגנה מן הצדק במהלך הטיעונים לעונש טען הסניגור כי עומדת לנאשם טענה של הגנה מן הצדק, המצדיקה
את ביטול כתב האישום. עוד טען כי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, אינן מגלות
עבירה של סחיטה באיומים.

למרות שהזמן הנכון והמתאים לטעון טענות אלה הוא בשלב הטענות הטרומיות, ולא לאחר
מתן הכרעת הדין, הרי מאחר שהנאשם טרם הורשע בעבירות שביצע בהיותו קטין, אלא
הורשע רק בעבירות שבוצעו לאחר שהפך לבגיר, לא אמנע ממנו להעלות את הטענות.


טענת הסניגור היא כי הנאשם נעצר ל-18 חודש ולא שוחרר לחלופת מעצר, לאור עמדת
שירות המבחן שלא מצא חלופת מעצר ראויה, ולאור זאת שהה במסגרת בית המעצר
בתנאים קשים ביותר.


לטענת הסניגור, המומחית מטעם ההגנה מצאה לפחות שני מוסדות המתאימים לשהיית
אוטיסטים בהם, ולטיפול בהם ולכן, כך הטענה, שירות המבחן לא מילא את תפקידו כהלכה
וגרם לנאשם עוול משווע בכך שלא המליץ על חלופת מעצר.


לא מצאתי מקום לקבלת הטענה. שרות המבחן ערך חמישה תסקירי מעצר, ומצא כי לאור
המסוכנות הנשקפת מהנאשם וחשש לביצוע עבירות חוזרות אם ישוחרר, לא נמצאה חלופת
מעצר שתאיין את מסוכנותו.


העובדה שנמצאו על ידי מומחית ההגנה שני מוסדות מתאימים לנאשם, אינה מלמדת כי
מדובר בחלופות מעצר ראויות שתמנענה מסוכנות והישנות ביצוען של עבירות דומות. מדובר
במוסדות שמטרתם טיפול באוטיסטים הזקוקים לטיפול בשל מצבם, ואינם עבריינים,


ומוסדות אלה נועדו לשקמם ולאפשר להם להסתגל לחיי חברה, ואין מדובר במוסדות
שנועדו לשמור על השוהים בהם לבל יברחו או שימנעו מהם ביצוע עבירות.
לאור זאת, המלצת שירות המבחן שלא לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר עקב מסוכנותו,
היתה ראוייה והמוסדות שעליהם הצביעה מומחית ההגנה הם מוסדות לשיקום וטיפול
באוטיסטים אולם לא מוסדות שראויים לשמש חלופת מעצר.


לא מצאתי התנהלות שערורייתית מצד שירות המבחן, כטענת הסניגור המצדיקה קבלת
טענה של הגנה מן הצדק. אם בהתנהגות שערורייתית עסקינן, הרי דווקא התנהגותו של
הנאשם בביצוע אלפי מעשים כה חמורים ומזיקים, היא השערורייתית.
עוד טוען הסניגור כי נשללו מהנאשם זכויותיו בעת החקירה, שעה שנחקר על ידי חוקר
משטרה ולא על ידי חוקר מיוחד, כפי שמחויב היה בשל היותו אוטיסט. כמו כן לא אפשרו
להוריו להיות נוכחים בחקירה כמצוות החוק.


באשר לאב, היתה מניעות מצידו להיות נוכח בחקירת הנאשם, שכן באותה עת הוא עצמו
היה חשוד בביצוע המעשים ועל כן היה ברור שלא היה יכול להיות נוכח בחקירת הנאשם.
לעומת זאת היה אכן מקום שהנאשם ייחקר על ידי חוקר מיוחד, וכן היה מקום לאפשר
לאמו של הנאשם להיות נוכחת בחקירה, בשל היותו אוטיסט.


למרות כל אלה, לא מצאתי שיש בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם:
אילו היה הנאשם מודה בחקירתו בעבירות שעבר, וההרשעה היתה נסמכת על הודאתו
בחקירה, היה מקום לבדוק אם יש לפסול את ההודאה, משום שנגבתה שלא כדין.
אולם, הרשעת הנאשם לא התבססה על הודאה בעובדות, שהרי הכחיש את המעשים
בחקירותיו, ולכן גם אילו נפסלו ההודאות, היה הנאשם מורשע בביצוע העבירות על סמך
הראיות האחרות בתיק, ולא על סמך הודאתו.


לאור זאת, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום עקב טענה של הגנה מן הצדק.
כתב האישום אינו מגלה עבירות של סחיטה באיומים:
עוד טוען הסניגור, כי אין להרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של סחיטה באיומים, שכן
העובדות המפורטות בכתב האישום אינן מגלות עבירות זו.


על פי הטענה, עבירות סחיטה טומנות בחובן אלמנט של קבלת טובת הנאה או קבלת דבר
שאינו מגיע לסוחט, והוא נהנה מקבלה זו.
סעיף 428 לחוק העונשין, מונה את יסודות העבירה של סחיטה באיומים:
איום על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו או בגופם של אחרים, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם,
בשמם הטוב, או בצנעת הפרט שלהם, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע
את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.
האלמנט של קבלת טובת הנאה אינו נמנה על יסודות העבירה, למרות שבדרך כלל מטרת
הסחיטה היא לקבל טובת הנאה.

בחינת מעשיו של הנאשם מלמדת כי התמלאו לגביו יסודות העבירה של סחיטה באיומים, גם
אם לא הפיק מכך טובת הנאה.


יצויין כי לפחות באחד האירועים הודה הנאשם והורשע במסגרת פרט האישום הרביעי
בסחיטה של סנטור מארה"ב, שפרסם הודעה בגנות שיחות האיומים שביצע הנאשם,
ובעקבות זאת פנה הנאשם לאדם אחר וקשר עמו קשר לסחוט את הסנטור, ואותו אדם דרש
תשלום של שני ביטקוין, ששווים אז היה 4000 ,₪ אחרת ירצח את בתו. כאן מדובר כבר
בעבירה סחיטה קלאסית של עבריין.


כל יסודות העבירה של סחיטה באיומים כמפורט בסעיף 428 של חוק העונשין על שני חלקיו,
מולאו במעשיו של הנאשם, ולכן אני דוחה את הטענה כי העובדות בכתב האישום אינן
מגלות עבירה של סחיטה באיומים.


הסניגור טוען כי אין להרשיע את הנאשם בגין העבירות שעבר בהיותו קטין, שכן אין המלצה
מפורשת בתסקיר שירות המבחן לנוער, להרשיע את הנאשם. נכון הדבר שאין המלצה
מפורשת לכך אולם התסקיר קובע במפורש שאין המלצה טיפולית, ומכאן שנותרה רק הדרך
של ענישה.


כאשר מדובר בקטין, רשאי בית המשפט לנקוט בדרך של שיקום ולהימנע מהרשעה, או בדרך
של ענישה. כאשר מדובר בענישה, אין להימנע מהרשעה.


מעשיו של הנאשם כה רבים, חמורים ונלוזים עד שאינם מאפשרים להימנע מהרשעה וגם אם
לא מופיעה המלצה מפורשת של שירות המבחן להרשיע את הנאשם, הרי בהעדר המלצה
טיפולית, אין כל מקום שלא להרשיע את הנאשם, ואני מרשיעו על פי הודאתו בכל העבירות
שביצע גם בהיותו קטין, זאת בנוסף להרשעתו בעבירות שביצע בהיותו בגיר.


העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו
ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע מתחם
עונש הולם למעשה העבירה תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת
הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.



בתוך מתחם העונש יש לגזור את העונש המתאים לנאשם תוך התחשבות בנסיבות שאינן
קשורות בביצוע העבירה, אולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש בשל שיקולי
שיקום, לקולא, או הגנה על שלום הציבור, לחומרה.


על פי סעיף 40 ד )ב( בתיקון 113 לחוק העונשין, אם מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם
הם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם אף אם הנאשם
השתקם או יש סיכוי של ממש שישתקם. כמו כן, אם יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע
עבירות וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי
בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם.


כמו כן יש לשקול את הצורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירות נוספות ואת הצורך
בהרתעת הרבים מפני ביצוע העבירה מאותו סוג שביצע הנאשם.
בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בתכנון שקדם לביצוע העבירה, בנזק שהיה צפוי
להיגרם מביצוע העבירה, בנזק שנגרם בפועל, ומאידך יש להתחשב בסיבות שהביאו את
הנאשם לבצע את העבירה וביכולתו להבין את אשר הוא עושה ואת הפסול או המשמעות
במעשהו.


בעת גזירת העונש יש להתחשב גם בפגיעה של העונש בנאשם לרבות בשל גילו ובפגיעה
במשפחתו.
כאשר מדובר בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יש לגזור עונש כולל לכל העבירות לאחר
קביעת מתחם העונש ההולם, וכאשר מדובר במספר עבירות המהוות מספר אירועים, יש
לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש
כולל לכל האירועים.


בגזירת העונש יש להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן.
אין צורך להרבות במילים על חומרתם היתרה והקיצונית של המעשים שביצע הנאשם.
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


תוך שימוש באמצעים מתוחכמים להסוואת זהותו ותוך הפקת רווח כספי ניכר של מאות
אלפי שקלים, ששווים היום 4 מיליון ₪, משליחת איומים לאנשים שונים והשתתפות
במעשים אסורים ופליליים באמצעות האינטרנט, פנה הנאשם אלפי פעמים לגורמים שונים
בעולם, לחברות תעופה, לשדות תעופה, לבתי ספר, לקניונים, לתחנות משטרה, לבתי חולים,
לשגרירות ישראל בארה"ב, לסנטור אמריקאי ולמוסדות ציבור שונים.


פעולותיו של הנאשם בוצעו ברחבי הגלובוס כאשר אלפי ההודעות המאיימות ששלח
למוסדות שונים, נשלחו ל-13 מדינות ברחבי העולם ופרט לישראל ולארה"ב, שלח הנאשם גם
הודעות מאיימות לאוסטרליה, לאירלנד, לאנגליה, לארגנטינה, לבלגיה, לגרמניה, לדנמרק,
לנורבגיה, לניו זילנד, לקנדה, ולשוודיה.


בהודעות המאיימות איים הנאשם כי עומדים להתבצע מעשי טרור ורצח במקום הומה
מאדם, באמצעות פיצוץ מטען חבלה או ירי, וכי יפגעו קורבנות רבים.
הנאשם היסווה את עצמו, גבה כספים עבור שירותיו במשלוח ההודעות המאיימות וכן הציע
למכירה ברשת האפלה באינטרנט סרטוני הדרכה המסבירים איך לבצע שיחות איום תוך
הסוואה, הציע למכירה סמים מסוכנים ואוגדני הדרכה לביצוע עבירות שונות.
הנאשם קיבל עבור שירותיו מטבעות ביטקויין ששווים בעת הגשת כתב האישום היה
000,873 ₪ ושווים היום 4 מיליון ₪.


התנהלותו של הנאשם מלמדת כי הוא מבין היטב את מעשיו, וידע שהם אסורים ופסולים.
טענתו המתחכמת כאילו ביקש לעשות טוב לאנשים ולא הבין שמעשיו אסורים, נסתרת
במעשה סחיטת הסנטור האמריקאי, שבתגובה לפרסום הודעה המגנה את מעשיו של
הנאשם, קשר הנאשם קשר עם אדם אחר לסחוט את הסנטור בדרישה לשלם מטבעות
ביטקויין בשווי 000,4 ש"ח, תוך איום שאם הכסף לא ישולם ירצחו את בתו של הסנטור.
כאן כבר ברור שהנאשם לא חשב שהוא עושה מעשה טוב.


עובדה נוספת שמצביעה על כך שהנאשם מבין את מעשיו, וגם ביקש להפיק מהם רווח כספי
היא שעד היום הוא מסתיר את הארנק שהכיל את המטבע הוירטואלי בסיסמאות מסובכות

שאינו מוכן לגלותן, כך שעד היום הכסף נמצא למעשה בשליטתו. אילו חשב הנאשם שמעשיו
טובים, לא היתה סיבה שלא יחשוף את הסיסמא של הארנק.


כתוצאה מקיום 142 שיחות לשדות תעופה וחברות תעופה, בהן איים כי במטוסי הנוסעים
הוטמנו פצצות או יבוצע בהם פיגוע ירי, אולצו מטוסים לנחות נחיתת חירום בשדות תעופה
קרובים, הוזנקו מטוסי קרב ללוות את הטיסות, פונו נוסעים ונערכו סריקות וחיפושים
במטוס, במזוודות הנוסעים ועל גופם.


בחלק מהמקרים פונו נוסעי מטוסים במגלשות חירום, וחלק מהנוסעים נחבלו ונזקקו לטפול
רפואי. כתוצאה מחלק מהאיומים בוטלו טיסות, ומטוסים שנאלצו לנחות השליכו אלפי
טועות של דלק מעל האוקיינוס כדי לבצע נחיתת חירום.


כמו כן התקשר הנאשם לאלפיים גופים שונים ובהם בתי ספר, קניונים ועוד, ואיים שעתידים
להתבצע מעשי טרור, והיה צורך לפנות תלמידים מבתי הספר.
הנאשם התקשר לתחנות משטרה והודיע כי הוא מחזיק ילדים ובני משפחה כבני ערובה וגרם
להזנקת כוחות משטרה למקומות עליהם דיווח.


הנאשם איים על בכיר במשרד ההגנה האמריקאי כי בכוונתו לחטוף את ילדיו ולהורגם,
ושלח אמבולנסים לביתו תוך דיווח כוזב כי הבכיר חולה בביתו.


נקל לשער את האימה, הפחד והבעתה שאחזו בנוסעי המטוסים שנאלצו לנחות נחיתת חירום
וחלקם נפגעו בפינוי המטוסים, את הטירדה והבהלה הרבה שגרם כאשר היה צורך בפינוי
תלמידים מבתי ספר, עקב הודעת שווא על פצצות במקום, ואת הכאוס והנזק הציבורי הרב
שגרם בשיבוש טיסות וביטולן עקב הודעות השווא, בצורך להזניק מטוסי קרב ללוות את
המטוסים לקראת נחיתת חירום, והצורך של המטוסים להשליך דלק לאוקיינוס לקראת
הנחיתה.


יודגש כי גם בארה"ב הוגש נגד הנאשם כתב אישום, שם יוחסו לו פשעי שנאה על ידי משרד
המשפטים של ארה"ב.

פירוט כל המעשים מלמד כי מדובר במסוכנות רבה ביותר מצד הנאשם לציבור.
הנאשם מוכר אומנם כאוטיסט, אך הוא ברמת משכל גבוהה ומבין היטב את מעשיו.
בהכרעת הדין נקבע כי האוטיזם שבו לוקה הנאשם, אינו מהווה הגנה מפני אישומים
פליליים, וכי למרות הליקוי הוא הבין את מעשיו והבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור וכן
כי הוא כשיר לעמוד לדין.


אלמלא הליקוי הרפואי, היה דינו של הנאשם נגזר לשנות מאסר ארוכות וממושכות. אולם
מצבו הרפואי והבריאותי ישמש נימוק כבד משקל להקלה בעונש.


בטיעוניו לעונש ביקש התובע לקבוע בגין העבירות שבפרטים 4-1 מתחם עונש כולל שבין 7 ל-
11 שנות מאסר, לאישום החמישי של תקיפת קצינת המשטרה ונטילת אקדחה ופציעתה,
ביקש מתחם של 4-2 שנים, בגין הפרט השישי של הצעה למכירה של תדריכים להכנת חומרי
נפץ ומטעני חבלה, מדריכים לרצח, לייצור סמים וזיוף שטרות, ביקש מתחם בין 8 ל-18
חודשי מאסר, לאישום השביעי של תיווך לסחר בסם ביקש 20-10 חודשי מאסר, ולהחזקת
תמונות התועבה ביקש מתחם של 5- 10 חודשים.


הסניגור מצידו, שחלק על הקביעה בהכרעת הדין כי הנאשם אחראי למעשיו ומסוגל לעמוד
לדין, טען שאין מקום כלל להעניש את הנאשם, אלא לשולחו למוסד טיפולי ומתחם הענישה
לגביו הוא אפס.
הסניגור הפנה בסיכומיו לפסיקה שבה סירבה שרת המשפטים באנגליה לאשר הסגרה של
אדם הסובל מליקוי נפשי לארה"ב עקב אשמה של פריצה למחשבים של משרד ההגנה
בארה"ב, מחשש שייעצר בארה"ב אם יוסגר.
כמו כן הפנה למקרה נוסף שבו סירב בית המשפט באנגליה לאשר הסגרה מחשש שהנאשם
ייעצר בארה"ב.


אין בכך כדי ללמד דבר לענייננו, שכן האינטרס הציבורי מחייב להעמיד את הנאשם לדין בגין
אלפי המעשים שביצע.

בענייננו, אין מדובר באירוע אחד בודד אלא באלפי עבירות המהוות ביחד אירוע אחד גדול,
ולכן יש מקום לקבוע מתחם עונש הולם כולל עבור כל העבירות שבפרטים 4-1 .מעשיו
החמורים של הנאשם אינם מאפשרים ללכת בדרך של שיקום אלא בדרך הענישה.


אלמלא האוטיזם שבו לוקה הנאשם, הייתי קובע מתחם עונש בין 10 ל-15 שנות מאסר בגין
הפרטים 4-1 .אולם, בשל מצבו אני קובע מתחם בין 7 ל-11 שנות מאסר בגין הפרטים 4-1 .
בגין הפרט החמישי של תקיפת קצינת המשטרה, נטילת אקדחה ופציעתה, מתחם העונש
יהיה שנה עד שלוש שנות מאסר.


בגין הפרט השישי של מתן תדריכים לייצור חומרי נפץ, רעלים, סמים וזיופים, המתחם יהיה
6 – 12 חודשי מאסר. בגין הפרט השביעי של תיווך לסחר בסם המתחם יהיה 8 – 18 חודשי
מאסר. בגין הפרט השמיני של החזקת פרסומי תועבה המתחם יהיה חודש עד שלושה חודשי
מאסר.


בנסיבות רגילות אלמלא דובר באדם הלוקה באוטיזם, ושחלק מהעבירות שביצע נעשו
בהיותו קטין, הייתי מטיל על הנאשם עונש כולל בגין כל פרטי האישום וגוזר עליו עונש של 17 שנות מאסר.
מצבו הנפשי המיוחד של ה נאשם, והעובדה שהוא נשפט כקטין בבית משפט לנוער, מאחר שחלק מהעבירות שעבר בוצעו בהיותו קטין, וכן העובדה שהודה בעובדות כתב האישום ולא חלק עליהן – דבר שחסך זמן שיפוטי ניכר וייתר את הצורך בהבאת העדים למתן עדות – מחייבים הקלה ניכרת בעונש שהיה צפוי לו אלמלא הנסיבות המקלות שפורטו, אולם יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחומרה היתרה והמיוחדת הגלומה במעשיו של הנאשם.
לאור זאת, אני גוזר על הנאשם בגין הפרטים 4-1 עונש מאסר כולל לתקופה של 9 שנים בפועל.


בגין כל המעשים המפורטים בפרטים 8-5 – אני גוזר על הנאשם עונש כולל של 3 שנות מאסר
בפועל. שנה אחת מהעונשים בגין פרטים אלה תצטבר לעונש בגין הפרטים 4-1 ,ושנתיים יהיו
בחופף לעונש זה.


סה"כ מוטל איפוא על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 10 שנים החל מיום מעצרו
.23.3.17
כמו כן, אני מטיל על הנאשם שנה מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו
ממאסר אחת העבירות שבהם הורשע בתיק זה.

בגין העבירות של הלבנת הון, כאשר הנאשם הפיק ממעשיו רווח כספי ניכר, ומחזיק עד היום ברשותו מטבעות ביטקוין שניתנו תמורת ביצוע העבירות, ששווים היום 4 מיליון ₪,

ואינו מוכן לגלות את הסיסמה לפתיחת הארנק ובכך מסכל אפשרות של חילוט, אני מטיל על הנאשם קנס בסך 60 אלף ₪ שישולם עד 2019.4.1 ,או 6 חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם.


בנוסף לזאת, אני מורה לחלט את כל המוצגים שנתפסו אצל הנאשם כמפורט ברשימה שהוגשה על ידי התביעה, וכן סכומי כסף שנתפסו ברשותו של 848,2 דולר ושל 920 אירו.


לאור המלצת שירות המבחן, אני מורה לשב"ס לבצע פיקוח והשגחה צמודים על הנאשם, כדי למנוע פגיעה בעצמו ובאחרים, וכן לבדוק אפשרות לתת לנאשם טיפול המתאים למצבו, לצורך שיקום והמשך מעקב רפואי.


פרסום גזר הדין:
מאחר שהנאשם היה קטין בעת ביצוע חלק מהעבירות, התקיים הדיון בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער, והדיונים נערכו בדלתיים סגורות.
עם זאת, בפסק הדין של בית המשפט העליון בבש"פ 18/3262 ,שדן בערעור של עיתון הארץ על החלטה הדוחה בקשה לפתיחת דלתיים, ולהתרת פרסום ההליך הפלילי המתנהל בבית המשפט לנוער, לרבות הדיונים ושמו של הנאשם, נפסק כי אין חולק כי ההליך הפלילי בתיק זה מקים עניין לציבור וטומן בחובו חשיבות ציבורית רבה.
לאור זאת, קבע בית המשפט העליון שאין לאסור את פרסום ההליך וראוי לפרסם את עובדות המקרה וטיעוני הצדדים, את ההחלטה בדבר כשירות הנאשם לעמוד לדין, ולפרסם את פסק הדין תוך הסתרת פרטים מזהים של הנאשם.

נוכח האינטרס הציבורי בחשיפת ההליך, הורה בית המשפט העליון כי פסק הדין יפורסם תוך הטלת חיסיון על פרטים מזהים ושמו של הנאשם.
לאור זאת, אני מתיר את פרסום פסק הדין במלואו, תוך מתן הוראה האוסרת פרסום שמו ופרטיו המזהים של הנאשם. פסק הדין יועבר לשב"ס לעניין ההוראה לפקח על הנאשם ולהעניק לו את הטיפול הרפואי המתחייב ממצבו.

תגובת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לגזר דינו של ההאקר מאשקלון: "ביהמ"ש קיבל את עמדת הפרקליטות, הרשיע את הנאשם בכל העבירות, וגזר עליו 10 שנות מאסר בפועל. ביהמ"ש הכיר בנזק והבהלה הרבה שגרם הנאשם במעשיו לאנשים רבים ברחבי העולם. הנאשם ביצע את המעשים בתחכום רב, תוך שימוש בזהויות פיקטיביות ומתוך כוונה להטיל אימה על הציבור."