השמורה הימית שצמודה לאשדוד

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום שבמינהל התכנון, החליטה לקדם תוכנית להקמת שמורת טבע ימית בין אשדוד ואשקלון, שתמוקם במרחב שבין כ-300 מטר מקו החוף ועד כשבעה ק"מ ממנו.

חוץ מהשמירה על הדגה, השמורה החדשה אמורה להוות גם מוקד תיירותי: בשמורה תותר תנועת מטיילים, צוללים ומשנרקלים. 

המשמעות של שמורה ימית:

דיג מאסיבי ללא הפסקה שלא מאפשר לדגה להתחדש, תנועת כלי שיט בלתי מבוקרת, ערימות של לכלוך ופלסטיק, פליטת חומרים מסוכנים המזהמים את הים וגם תשתיות כמו צינורות, קידוחים וכבלי תקשורת,  מתקנים ימיים, נמלים, מכוני התפלה, אסדות קידוח להפקת נפט וגז טבעי ועוד המאפיינים את חופי ישראל, פוגעים קשות ומבריחים את בעלי החיים בים התיכון.

שמורות ימיות נותנות שכבת הגנה לבעלי החיים, גורמות לאזור מסוים בים לנוח מלחצי האדם.

מהרגע שבו תוכרז השמורה המורחבת ייאסר בה הדיג וגם תיאסר בה פעילות של שיט מנועי אך בהחלט כן יהיה אפשר לצלול ולשחות.

חוץ מהשמירה על הדגה, השמורה החדשה אמורה להוות גם מוקד תיירותי: בשמורה תותר תנועת מטיילים, צוללים ומשנרקלים. בנוגע לדיג, רשות הטבע והגנים נמצאת במשא ומתן עם משרד החקלאות.

החסם המרכזי העומד כנגד תכנית השמורות הימיות, הוא המחשבה ששמורה כזו היא "שטח אבוד" שלא ניתן להפיק ממנו תועלת ציבורית (בניגוד למשל לדיג או תשתיות). מחקרים רבים בעולם הראו ששמורות ימיות המגנות בצורה מלאה על השטח, נותנות תועלות ציבוריות בערכים אדירים: העשרת הים הסובב את השמורה בדגה, התבססות של תיירות וחינוך ימי, ותפקוד אקולוגי טוב יותר של הים (שמייצר חמצן, ממתן שינויי אקלים, ואף מהווה מקור לתרופות חדשניות).

השמורה לא רק שומרת על הטבע, אלא גם מספקת תועלות ציבוריות רבות:

העשרת הדגה בשטחים הסמוכים לשמורה.

מוקד לתיירות אקולוגית.

תוספת משרות והכנסה בקרב הקהילות הסמוכות.

שמורת ים אבטח:

שמורת ים אבטח הצמודה לאשדוד, היא למעשה "פארק חולות ימי", המשך ישיר של פארק החולות היבשתי "שמורת חולות ניצנים".

בשמורה הימית החולות מכוסים ב"עמודת מים", שבה שוחים דגים, צבי-ים ואף להקת דולפינים. כמו כן, ניתן לצפות באזור זה גם בעופות ים ייחודיים.

שמורת אבטח היא שמורה מיוחדת כי היא שמורה חולית דרומית ומאוד המושפעת משפך הנילוס והחול שנע משם מזרחה וצפונה.

זהו אזור בים שהוא יחסית עשיר בדגה, וחיה בו להקה של כ-50 דולפינים מהסוג דולפין מצוי שמצא לו כאן בית ומאות דולפינים מסוגים אחרים .

"אם נשמור על האזור הזה בים, ניצור ריאה ירוקה לדולפינים ולבעלי חיים נוספים" אומרים בשמורת הטבע והגנים.

צילום: אורי פירו

מאות דולפינים והזנים הנדירים:

המין החשוב ביותר באזור הוא דולפין מצוי - מין נדיר שדורש הרבה מאוד הגנה. נכון להיום יש באזור להקה קבועה המונה עשרות דולפיינים מהזן המצוי, מין נדיר יחסית שדורש הגנה כדי שלא ייעלם.

מלבד הדולפין המצוי שניזון מדגים שחיים בגוף המים כמו סרדינים ואנשובי, חיים באזור הזה מאות דולפינים מסוג דולפינן מצוי שניזונים מדגי קרקע.

הדולפינים בעצם אומרים לנו, " פה אנחנו רוצים לחיות’.

מינים נוספים הם סוסוני ים, שבית הגידול שלהם אינו מוגן כמעט באף מקום בחופי ישראל, צבי ים ירוקים, (מין בסכנת הכחדה) שחולות השמורה משמשים עבורו שנים ארוכות אזור של מפגש, הזדווגות והטלת ביצים, ישנם דגי סחוס באזור החולי ומינים רבים של דגים נוספים.

על קרקעית הים תועדו גם עתיקות כמו שרידי ספינות טרופות, אתר עגינה ממערב לעיר הרומית-ביזנטית אשדוד-ים, קנקני חרס ועוגנים קדומים.

בית גידול טבעי:

המצע החולי הרך של החולות (שמקורם בדלתת הנילוס), שוקק חיים. בלב שטחי החול הרך שבשמורה, מצויה גבעה סלעית נדירה המתנשאת לגובה של ארבעה מטרים מעל הסביבה החולית, והיא שקועה מתחת למים. זהו קצהו העליון של רכס הכורכר התת ימי, שמהווה בית גידול ייחודי. בתי גידול טבעיים עשירים ביותר מבחינה אקולוגית.

הגבעה מאפשרת ליצורים להתיישב על מצע המורכב מתצורות סלע מגוונות - משטחי סלע, כוכים, מחילות, מערות וסדקים - שכל אחת מהן מהווה בית ליצורים בעלי מאפיינים שונים. הגבעה מספקת עושר ביולוגי לשמורה ולשטחי החול מסביב.