הבחירות באשקלון לא משעממות ועדיין כל אחד מהמועמדים המשתרכים מאחור, מחפש לו קורת גג, או נכון יותר לימים אלה, סוכת הצלה שתוריד אותם לקרקע. אני בעד ובפרוש בעד, שירוצו בכוחות עצמם ויראו באמת מה כוחם אצל הציבור. מכאן אני קורא להם לא להישבר בישורת האחרונה שהיא ה - 30 לאוקטובר . שבירה והתחברות למועמד מוביל, ויש שלושה  כאלה לפחות, תצביע על עמוד שדרה חלשלוש וגם על חוסר מנהיגות אם יעשו  חישוב מסלול מחדש.

רוב המועמדים עושים סיבוב אצל המובילים העיקריים, גלאם ושמעוני. לשמעוני קשה יותר לשכנע אנשים לחבור אליו, גלאם הפך להיות המבוקש מהשניים וגם אצלו נערכים פגישות חשאיות כמעט של כל המועמדים איתו, חוץ משמעוני. ישנה התעלמות מכל המועמדים כשמדובר בגלאם ושמעוני, כאילו אינם קיימים במרוץ לקומה הרביעית יחד עם השניים המובילים. אצל שמעוני, שרשימתו אינה מרשימה  אף אחד ואין בה מועמד אחד שניתן להגיד שהוא שובר שיוויון לרשימה למועצת העיר. אצל גלאם, פרט לחברת מועצת העיר, מיריי אלטיט המוצבת בשלב הזה במקום השלישי, מובטחת  סגנות ראש העיר אם גלאם יבחר, אצלו יש עמימות לחלוטין על המקום השני , הרביעי וכן הלאה עד 25.

נכון, יש עוד 3  מועמדים לראשות שהם מבחינת "רציניים" והם אבי עייש, רוני מהצרי ומשה אטיאס. הראשון לבטח התמודד יחד עם שמעוני וגלאם, מהצרי כבר מתנדנד ואולי ביומיים שנותרו יכריז על פרישה מהמרוץ לראשות העיר, אטיאס כבר נפגש עם כמה מועמדים סופיים ומאחד מהם ביקש על פי השמועות החמות, מקום שני ורביעי לאנשיו ברשימתו, או תמיכה בו תמורת סגן ראש העיר, אם יביאו שני מנדטים. זו האופציה העדיפה מבחינתם ומקובלת על המועמד.

אבי עייש, ירוץ ככל הנראה בכל מקרה לראשות העיר ורק המצעה מטורפת של אחד המועמדים למקום שני עבורו וסגנות ראש העיר, תוריד אותו מהמרוץ. הסיכוי קלוש.

אם כך ולסיכום, מעניין מאוד את הציבור מי אלה שעשו קולות של עבדאי ועכשיו ינשרו בקול ענות חלושה. רק שלא יצאו לחו"ל בימים אלה כשהמחירים זולים.