שולמית צרפתי אשקלונט

דיון בבית המשפט השלום באשקלון לדיון בהארכת מעצר הגננת.

השופט: אבישי כהן

הסנגורים: שאול צור ואיליה דביירין

התביעה עו״ד שמעון ברץ

סנגוריה: מבקשים דלתיים סגורות. הייתה תקרית שבן של החשודה הותקף. 

השופט: ניתן צו בדיון הראשון, למה עכשיו אתם דורשים שוב דלתיים סגורות?

סנגוריה: שמעתי שההורים שנמצאים כאן, שירקו לבן של החשודה בפנים.

תביעה : מתנגדת לבקשה ויש בקשה של הפרקליטות להתנגדות לבקשה, כי יש אינטרס ציבורי על פרטי המקרה ותמונתה ושמה של החשודה. אין טעמים מיוחדים לבקשה של הסנגוריה. 

סנגוריה; יש החלטה של הפרקליטות לשחרר אותה. החקירה תמשך עוד הרבה זמן. עד החלטה להגשת כתב אישום ולכן מבקש שהצו ימשיך להיות בשבועות הקרובים או עד הגשת כתב אישום.

פרקליטות: החשד הסביר התחזק וישנה כוונה של הפרקליטות להמשיך בטיפול בתיק. רוב פעולות החקירה בוצעו ויש עוד כמה פעולות חקירה ספציפיות .

נציג התקשרות אלמוג בן זקרי: נוגעים ברף של זכות הציבור לדעת. על החשודה לא לעסוק בטיפול בילדים קטינים. מדינת ישראל על פי החוק לא יכולה למנוע ממנה לעסוק בזה. שמה צריך להיות מפורסם ברבים לידיעת הציבור. יש חשיבות לחקירה זו. בהעדר שמה או כל איזכור אחר לגביה זו בעיה.

סנגוריה: תיק זה היה מונח לפני ההחלטה לשחרר אותה. זכות

פומביות צריכה להיות. הדיון על זכות הציבור לדעת ולא דורשים איסור גורף. מבקשים שלא תעסוק במשך 180 יום בעבודתה והגן שלה נסגר ביוזמת הבעלים, עוד לפני מתן הצו ואין כוונה לפתוח את הגן. התיק נפתח בקול תרועה  גדולה אולם נגמר בקול ענות חלושה. מסכימים לפרסום שמו של הגן, אבל לא את שמה של החשודה. 

השופט: חזר בא כח המשיבה ובקשת איסור פרסום של המשיבה. צומצם לגבי איסור של שמה אלא רק את שם הגן. קיימת בקשה של בא כח המשיבה לשחרורה. 

התביעה, מתנגדת לצו איסור פרסום.

נציג העיתונות, אלמוג בן זיכרוני  מעיתון הארץ, אמר שחובת הציבור לדעת שכן זו עבירה פלילית ויש חובה לפרסםבדיון הקודם הודגש היו דלתיים סגורות.

 השופט: לצורך דיון ראשון. עד היום בבוקר. היה צו איסור פרסום, אחרי ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומרי החקירה ואינטרס הציבור, אני סבור כי אין מקום לאיסור פרסום. החוק קובע לפיו בית משפט ידון באיסור הפרסום, בית משפט רשאי לאסור פרסום של חשוד רק אם הדבר יגרום לחשוד נזק חמור. אני  רואה שלפי הצורך מהגנה  על קטינים וחסרי ישע מחייבת קיום דיון בפומבי. אין זה מקרה ראשון בו אנו נתקלים כשהורים מפקידים בידי גננות ומטפלות, אולם לעיתים כפי שלכאורה עולה בחקירה, נתקלים במקרה של  גננת שאינה עושה עבודתה נאמנה ולמעלה מכך,  נוקטת בפעולות שיש בהם כדי לפגוע בקטינים וחסרי ישע. בעניינה של המשיבה, שימשה כמטפלת ראשית של ילדים קטנים והתעורר חשד המייחס למשיבה עבירות של תקיפת קטין.  החקירה טרם הסתיימה ואני סבור כי בעצם שחרורה של המשיבה כי החשדות פורסמו או כי מדובר במזעור האירועים . מבלי להעצים אותם, יודגש כי עסקינן בקבוצת ילדים בה טיפלה  ואין אינדיקציה לגרימת חבלות פיזיות, אילם קיים חומר חקירה המצביע על התנהלות של העדר חום וקרבה, כפי שנדרש מגננת ועד לנקיטת מעשים שיש בהם משום חשש לאלימות. אנו עוסקים בילדים בני שנתיים ושנתיים וחצי שאינם יכולים לבטא עצמם כאשר הם נמצאים תחת ידיה האמונות של המשיבה.  ילדים בהם טיפלה,  אין אינדיקציה לגרימת חבלות פיזיות אולם קיים חומר חקירה המצביע על התנהלות של העדר חום וקרבה, כפי שנדרש מגננת ועד לנקיטת מעשים שיש בהם משום חשש לאלימות.לאור החשד הסביר ואדגיש את המוקדם כפי שצויין על ידי בא ככח הצדדים ולא בכדי ניתנה הסכמה זו. 

חשיבות רבה בפרסום החשדות וכן ההחלטה בעניינה עת מנת שישמעו ויראו. אין זה מקרה ראשון בו אנו נתקלים באופן כללי ועל אחת כמה וכמה המשיבה בפרט, שאין מדובר באירוע ראשון בעבירה זו בעברה של המשיבה ובעבירות דומותיש חשיבות בפרסום עניינה של המשיבה. דיון זה לא עוסק בעונשה של המשיבה ואף טרם הוחלט, אם קיים חומר ראיות.  המשיבה תשוחרר בתנאים מגבילים, אי מגע עם הנוגעים בדבר, איסור על עבודה בגן ילדים וסגירת הגן, כמו כן הגענו להסכמה שתשוחרר תמורת ערבות של עשרת אלפים שקלים.

לא מצאתי כי לחריג אי פרסום ובנסיבות אלה אני מורה על קיום פומבי של הדיון.

יוצגו בפניי ערבויות צג ג׳. 

החלטה בתוקף בהסכמת הצדדים ותשוחרר בכפוף לתנאים המגבילים,