Pixabay

מוזר ככל שזה ישמע, עד שנת 2017, החובה להפריש כספים לטובת פנסיה חלה רק על שכירים בישראל. עובדה זו יצרה פער תהומי ולא הוגן בכל הקשור להבטחת הכנסה מינימאלית במהלך תקופת הזקנה של ציבור העצמאים, לעומת חבריהם השכירים, על אף שמדובר בכוח עובד המונה למעלה מ-400,000 איש. אז בעבור כל אותם עצמאים ריכזנו את כל המידע הנחוץ על החוק, הרקע להיווצרותו, התמריצים המובנים בו, הסנקציה שנקבעה בו, ובכלל, כל מה שראוי שעצמאים המתכננים את עתידם ידעו. לגזור ולשמור.

 

 

בשנת 2008 ומתוך כוונה לדאוג לעתידם של השכירים בישראל חוקקה הכנסת את חוק פנסיה חובה לשכירים. מאז, לקח לאותה הכנסת 9 שנים תמימות, עד שהתפנתה בשנת 2017 לחוקק חוק (להלן: "החוק") שידאג גם לציבור העצמאים (בעיקר אלו בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות), אשר במצב הדברים הישן לא היו נוהגים להפריש כספים לשם הבטחת עתידם לעת זקנה.

 

בפועל, מטרת החוק ביקשה לצמצם את הפערים בנתוני החיסכון בין העצמאים לשכירים, להשוות את דמי הבט"ל (הביטוח הלאומי) שמשלמים 2 אוכלוסיות אלה ברמת ההכנסות הנמוכה וכן לייצר מנגנון שיבטיח הכנסה כלשהי לעצמאים שנקלעו לתקופות של אבטלה.

 

אז מה בעצם אומר החוק?

חוק פנסיה חובה לעצמאים קובע כי כל עצמאי בטווח הגילאים 21 ל- 60 (דהיינו, גיל הפרישה) וטרם חלפו 6 חודשים ממועד הרשמתו כעוסק (מורשה או פטור), מחויב להפריש כספים לטובת הפנסיה שלו (או שלה). האמור אינו תקף לעצמאים שבתאריך 1.1.2017 היו בני 55 ומעלה. קרי, כל עצמאי שתאריך הולדתו חל לפני יום ה- 31.12.1961.

 

העצמאי יוכל לבחור כיצד ברצונו להפריש את כספי הפנסיה. באופן חודשי, רבעוני או הפרשה חד פעמית כל שנה. אך חשוב להדגיש, כי במקרה של בחירה באפשרות האחרונה, השנתית, יש לוודא כי אין פגיעה בכיסויי הפנסיה ו/או הזכויות האמורות בה.

 

כמה צריך להפריש על פי החוק?

בחוק נקבעו מדרגות (הנגזרות בהתאם לשכר הממוצע במשק, כפי שזה מוגדר על ידי המל"ל ולא זה המוגדר על ידי הלמ"ס), לפיהן יחושבו ההפרשות לפנסיה של העצמאי ואלו הן:

  • עבור ההכנסה המגיעה עד מחצית מהשכר הממוצע במשק (נכון לשנת 2018 עומד סכום זה על 4,953 שקלים חדשים), מחויב העצמאי להפריש 4.45% מהכנסתו החייבת במס.
  • בעבור החלק העולה על מחצית מהשכר הממוצע במשק והמגיע עד מלוא גובה השכר הממוצע במשק (נכון לשנת 2018 עומד סכום זה על 9,906 שקלים חדשים), מחויב העצמאי להפריש 12.55% מהכנסתו החייבת במס.
  • על אף שהדבר משתמע בבירור מן האמור, יצוין כי עבור החלק מהכנסתו של העצמאי העולה על תקרת השכר הממוצע במשק, אין חובה להפריש כספי פנסיה.

 

לשם הדוגמא נניח כי עצמאי פלוני מרוויח סך של 15,000 ₪ בחודש עבודה. במקרה שכזה, יחויב בהפקדת סך של 850 שקלים חדשים בקירוב, שהם למעשה המקסימום להפקדה (כאמור, על החלק העולה על השכר הממוצע במשק אין חובת הפרשה לפנסיה).

 

האם יש הטבות כלשהן בחוק?

כמו בכל חוק בו מבקשים להניע ציבור שלם לפעול על פיו, קל וחומר שמדובר בציבור העצמאים. ברור שנדרשים תמריצים שיעודדו את ביצוע החוק הלכה למעשה.

 

במקרה של חוק פנסיה חובה לעצמאים, הגדיל המחוקק להעניק 3 הטבות משמעותיות שידרבנו את העצמאים להפריש לעת זקנה:

 

  • שינוי בתשלומים של העצמאים לבט"ל

נכון לשנת 2017, דמי הביטוח הלאומי ששולמו ע"י עצמאים ברמת הכנסות הנמוכות והבינוניות היו גבוהים מאלו ששולמו ע"י שכירים. זאת, חרף העובדה כי העצמאים לא זכו לחלק משמעותי משירותי הבט"ל.

חוסר שוויון זה, יחד עם השאיפה לעודד עצמאים להפקיד לפנסיה, הוביל להפחתת דמי הבט"ל באמצעות החוק וכדלקמן:

  1. על ההכנסות המגיעות עד 60% מהשכר הממוצע במשק – הורדו דמי הבט"ל מ- 6.72% ל- 2.87%.
  2. על ההכנסות העולות על 60% מהשכר הממוצע במשק – הועלו דמי הבט"ל מ- 11.23% ל- 12.85%.

הלכה למעשה, עצמאים בעלי הכנסות נמוכות – בינוניות, יהיו אלה שייהנו יותר מהפחתה בתשלומי הבט"ל.

 

  • הטבות מס

עצמאים אשר יבחרו להפריש ולהפקיד את סכום ההפקדה הגבוה ביותר, קרי אחוז ההפרשה על מלוא גובה השכר הממוצע במשק (ואף למעלה מכך), יוכלו לבחור בהטבת מס, כאשר זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדמות ניכוי מהמס (הפחתה מההכנסה החייבת במס), או לחילופין, בדמות זיכוי במס, אשר תאפשר לעצמאים לקבל החזר שניתן לקזזו מסכום המס ששולם על ידם.

 

יחד עם זאת, עצמאי שיבחר להפקיד לקרן פנסיה או לאחת מקופות הגמל, הפקדה מקסימאלית בגובה תקרת השכר הממוצע במשק, יהא זכאי להטבת מס בסך של 11,556 שקלים חדשים (עם הנחת 35% מס שולי). אם לוקחים בחשבון גם את ההפחתה בהכנסה שחייבת במס, אזי יוצא כי העצמאי ייהנה מהטבה של 14,412 שקלים חדשים (עם הנחת 35% מס שולי).

 

בל נשכח כי תקרת ההפקדה לקרנות הפנסיה עומדת על 16.5% מההכנסה השנתית של העצמאי החייבת במס, כאשר קיימת תקרה בסך של 206,400 שקלים חדשים. הווה אומר, כי מיצוי מקסימלי של ההטבה יכול להגיע עד לסך של 34,506 שקלים חדשים, ששליש מתוך סכום זה, המדינה תשיב לעצמאי בצורת הטבות מס! מעל 10,000 שקלים חדשים!

 

  • דמי אבטלה! לעצמאים! האמנם?

על פי לשון החוק, עצמאים שהפסיקו את פעילותם באופן קבוע ושסגרו את בית העסק שלהם באופן סופי, יהיו זכאים למשוך 1/3 מהסך שצברו עד לאותו מועד בקופת הפנסיה שלהם, עם תקרה בגובה של 12,230 שקלים חדשים שתוכפל במספר השנים בהן פעל העסק.

 

האמור תקף אך ורק במקרים בהם אותם עצמאים הפקידו כספים לקופת הפנסיה במשך 24 חודשים מתוך 36 החודשים האחרונים. כלומר רק בתנאים אלה ניתן יהיה להעביר בקשה לקבלת "דמי האבטלה".

"דמי האבטלה" יועברו לחשבונו של העצמאי כקצבה שתינתן חודש בחודש ובמשך 3 חודשים.

 

חשוב להעיר כי אמנם נעשה שימוש במונח "דמי אבטלה" כפי שניתנים לשכירים, אך הבדל מהותי בין השניים הוא כי דמי אבטלה של שכיר ניתנים לו מקופת הביטוח הלאומי, בעוד ש"דמי אבטלה" של עצמאי הם כספים אותם הלה הפריש מכספו שלו.

 

האם החוק קובע סנקציות כלשהן?

כן. מיום 1.1.2018 כל עצמאי שלא יפריש כספים לפנסיה כקבוע בחוק, ייקנס בקנס שנתי בסך של 500 שקלים חדשים. האמור לא יחול על עצמאי שהכנסתו הממוצעת החודשית לא תעבור את סך 5,400 השקלים החדשים.

חשוב להדגיש כי הקנס האמור, ככל שלא ישולם, יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

 

מה עוד חשוב לדעת?

עצמאים רשאים לבחור באיזה ערוץ חיסכון הם רוצים להשתמש, כאשר האפשרויות העומדות בפניהם הן קרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים. כמו כן, רמת הסיכון של ההשקעה נבחרת על ידי העצמאי עצמו.

 

במידה והעצמאי בוחר להפקיד לקרן פנסיה, חשוב לדעת כי לאחרונה פרסמה המדינה מכרז תחת השם 'קרן פנסיה נבחרת' שהיתרון העיקרי בה הוא דמי ניהול מוזלים לעומת דמי ניהול נהוגים בקרנות פנסיה אחרות הקיימות היום בשוק.

 

לאמור חשיבות יתרה, שכן בראיה לטווח רחוק מרכיב דמי הניהול הוא אחד מהמרכיבים המשמעותיים המשפיעים על הסכום הנחסך ואשר על פיו נקבעת הפנסיה (בצירוף למרכיב התשואה הקרן מייצרת).

 

לסיכום, אם אתם עצמאים חשוב שתכירו את הוראות החוק, שכן מעבר למטרתו העיקרית להבטיח עבורכם הכנסה לעת זקנה, טומן הוא בחובו גם כמה הטבות שבהחלט יכולות לסייע לכם.