צילום פרטי

מה שראיתי במשחק האחרון מול מכבי פתח תיקווה באיצטדיון באשקלון,  זה סימפטום של שני דברים,  אף שחקן בית לא פתח בהרכב,  מה שאומר נשמה לא הייתה בקבוצה והרמה הנמוכה ששווה לליגות נמוכות יותר וטוב שיש רק עד ליגה ג׳. לא יכול להיות שהקבוצה מורכבת משחקנים שכולם על טהרת שחקני חוץ, שבאו לשנה, מקסימום שנתיים והולכים הלאה לקבוצות אחרות.  הוכח ששחקני הבית הם השלד של הקבוצה ודווקא במשחק האחרון הורגש חיסרונם. לא יכול להיות שלידור נקשרי לא יפתח וכמו כן אלעזר יוסף, שהם באמת שחקנים שלא נופלים משחקני החוץ ואף מתעלים עליהם. אני רק אציין שחקן אחד כמו ציון צמח, שעושה טובה שהוא במגרש, לא תורם ולא נותן אקסטרה שלשמה הוא הוחתם בקבוצה.

נוסיף על כך את בעיות המשמעת (אדומים מיותרים), שגורמים נזק מיותר במיוחד כשהקבוצה בתשע מינוס. החשיבות של המשמעת היא הראשונה במעלה, כדי להביא תוצאות ושוב בלי שחקני הבית בהרכב, אנחנו נדשדש בתחתית הטבלה כשחרב הירידה מונחת על צווארנו.

המאמן צריך לשים דגש על ציפוף השחקנים ורואים את  זה כאשר חלקים גדולים פרוצים והיריבה מנצלת זאת כדי להגיע מהגנה להתקפה בשלוש ארבע מסירות. זו  אחת מהבעיות שהמאמן צריך וחייב לשפר במשחקים הבאים. מכאן יש רק לשפר, יותר נמוך מזה אי אפשר. בהצלחה להפועל אשקלון.