שערוריה במגרש הכדורגל באשקלון. מאמן הקבוצה, יובל נעים, החליט להתנהג כמו אחרון האוהדים.
בפעם הראשונה היה לנעים, עימות עם אוהד לפני שבועיים מחוץ לגדר. נעים, היה במשחקי גביע הטוטו שלא בתחומי המגרש בגלל שלא עבר בבקרה התקציבית, אחד האוהדים העיר לו על צורת המשחק ונעים, כבר עשה צעדים לעבר האוהד שדווקא לך חשש מהמאמן. רק אנשים בסביבה כולל עוזרו, אלי לוי, מנעו עימות פיזי בין השניים. אבל עם הבטחה של המאמן לפגישה במקום אחר. "הכל טוב אל תדאג, הכל טוב. אנחנו עוד נפגש". אם זה לא איום אז מה זה? ומדובר במאמן כדורגל בליגה הלאומית. לא  שכחנו את העימות מול שחקן הקבוצה בעונה שעברה, ליאור אסולין, שגם הוא גלש כמעט לעימות פיזי.
ביום שישי, בסיום משחק הניצחון של הקבוצה על בית"ר ת"א - רמלה, (3:1), הלך המאמן לכיוון עמדת השידור של הטלויזיה, אולם מצא שהדלת המובילה לחדרי ההלבשה והעמדה הייתה נעולה. המאמן החל לבעוט בדלת ומנהל האיצטדיון, הרצל עייני, שעבר שם במקרה, פתח את הדלת וזכה לשלל קללות מהמאמן, עייני, לא נשאר חייב ושוב האנשים מסביב וגם חברי ההנהלה, מנעו תגרה בין השניים.
יובל נעים מחוץ למגרש
מיד לאחר השידור נתקל נעים בקבוצה של אוהדים שאחד מהם החל גם לבוא בטענות על כך שהוא משחק "בונקר", היו שאמרו שההאוהד טען שהבן שלו נמצא בקבוצה ולא שחקנים אחרים, המאמן הפעם כבר לא נתפס על ידי אף אחד ונכנס לעימות גם עם האוהד הזה. האוהד שוכנע שלא להגיש נגד נעים, תלונה על ניסיון תקיפה במשטרה וזה מה שהיה חסר לקבוצה.
מכאן הכל עובר לידי ההנהלה. אי אפשר להתעלם מהנזק שעושה המאמן ולא צריך להכניס מתחת לשטיח את הלכלוך אלא להעמיד אותו במקומו, שהרי אתם המעסיקים שלו ויכולים להטיל עליו סנקציות ואף להעמידו לוועדת משמעת פנימית. אי אפשר להתעלם מהתנהגות כזו ובטח לא של מאמן. שחקן שהיה מתנהג בצורה כזו היה נשלח הביתה בכל קבוצה נורמלית, אשקלון סלחנית ונותנת לו את הלגיטימציה לכך, אם תעבור על כך לסדר היום. אני פסימי אבל אולי ההנהלה  תפתיע.
"מטפלים בבעיות הפנימיות של הקבוצה ללא פרסום. את הכביסה המלוכלכלת מכבסים בפנים" אומר יו"ר הקבוצה, איתן קסנטיני.