ענת מנדל

בסוף השבוע האחרון הייתי באתונה, קבוצת עובדות שחוגגות ביחד את יום האישה (הקדמנו קצת את התאריך הרשמי).
היה לנו מזג אויר נפלא, מסלול מרתק ומלון - גראנד הייאט - מפנק ויפהפה.
הדבר המרכזי שלמדתי שם, למרגלות האקרופוליס ואל מול הפורום הרומאי (המאה השנייה לספירה) והאגורה היוונית (600 שנה לפני הספירה) היה - צניעות.

אנחנו, קבוצת נשים ''מודרניות'', תוצר של המאה ה-20, עומדות ב''כיכר השוק'' בלב אתונה. סביבנו מסעדות מפוארות יותר או פחות; חנויות ודוכנים שונים של פירות, ירקות, פיצוחים, צמידים ושאר פיצ'פקס נחמדים.
כשאנחנו מרימות את העיניים אנחנו רואות את שרידי העבר ומדמיינות בקלות רבה כיצד התנהלו כאן החיים ''רק'' 2600 שנים לפנינו.
וכאן באה הצניעות - כי בעוד אלפי שנים אחרינו יעמדו כאן נשים ואנשים אחרים ויתבוננו בשרידים שאנחנו נותיר מאחורינו. כך גם הצניעות האישית שלי.

אני, אישה מערבית, דעתנית, שיודעת מהיכן היא הגיעה ולאן היא הולכת.
אני התוצר של החינוך שקיבלתי, של התיקונים שעברתי, מעשיי, שאיפותי, וההגשמה העצמית שלי. הכל בזכותי ובזכות האנשים שהיו חלק מחיי (מי יותר ומי פחות, כולם).

בעיני, האישה העוצמתית מתחילה מסע עם לידתה, צומחת בילדותה כפי שמחנכים אותה, וכפי שהיא שואבת מסביבתה. ראשית, בבית הפרטי הגרעיני שאליו נולדה, לאחר מכן במסגרות חינוכיות, במסגרת השירות הצבאי, העצמאות שמגלים לאחר השיחרור (בארץ או בחו''ל) ולבסוף במקומות העבודה, בלימודים הגבוהים, במשפחה שמתרחבת ובזוגיות שמובילה למשפחה הגרעינית החדשה, היצירה שלה.
כאשר אנחנו, הנשים, יוצרות חיים חדשים, אנחנו מניעות את גלגל החיים של ילדינו.
אנחנו הופכות למודל עבורם, מחנכות, מטפחות ומגדלות את הדור הבא אחרינו להצלחה, שתהיה גדולה משל עצמינו (כך, בדרך כלל אנחנו מקוות).

אנחנו, הנשים החזקות, יודעות לצמוח מתוך סך כל החויות שאספנו בחיינו. לטוב ולרע. להפיק מכך את הטוב ביותר עבורנו, לשאוף לטוב ביותר עבור עצמנו, לשנות את הדורש שינוי ולקבל את העובדות שלא ניתנות לשינוי, כהווייתם.
ראוי שנדע להכיר ולהוקיר את האנשים שסובבים אותנו. שמכיר בתפקידנו ובמקום החשוב שלנו בימי חיינו ובמקומנו החשוב עוד יותר אחרי לכתנו, בזכות האנשים שנותיר אחרינו.

לכן דעתי היא שראוי כי נותיר אחרינו את ילדינו, או קרובינו, טובים יותר, בעלי מוסר גבוה, מודעים לכורח שמירת זכויותיהם כמו גם זכויות חבריהם, תוך שמירה על צניעות דרכם, ודרכנו.