פרטי

כולנו מכירים את מצוות הקמת סוכה, ישיבה בסוכה במהלך כל ידי החג והזמנת אושפיזין (אורחים) שייקחו חלק בחיינו באותם ימים.

כמו שנאמר, בספר ויקרא פרק כ"ג :

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת;

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

את מצוות הישיבה בסוכה, אופן בניית הסוכה, והמצווה לשהות בה במשך שבוע ימים, כולנו מכירים. זו היא מצווה מאוד מרכזית, ולפי המסורת וההלכה הסוכה אמורה להפוך למקום המגורים הארעי שלנו למשך שבעת ימי החג.

לחג הסוכות מאפיינים רבים, מלבד הלכות סוכה. הנה כמה שאולי לא כולנו מכירים וכדאי שנכיר, לאו דווקא בגלל הרקע ההיסטורי, אלא דווקא למיצוי הווה טוב יותר עבור עצמנו.

שמחה

חג סוכות הוא החג היחיד שמלווה בשמחה תמיד, ועליו נאמר "ושמחת בחגך ... והיית אך שמח."

ביתר החגים היהודים, באים להשמיד אותנו, אנחנו נלחמים, מנצחים, ויאללה הולכים לאכול. בחג הסוכות אין אויבים, יש שלווה ושמחה, וחיי יום יום שמועתקים לסוכה.

נכון שזה משהו שכדאי לאמץ לכל ימות השנה ?

ארבעת המינים

מהסמלים הבולטים של החג, ונמצאים ארבעתם יחד, בביתו של כל יהודי שומר מסורת, כאשר לכל אחד מהם המעלות שלו – וכולם ביחד מסמלים את האחדות והשוויון בעם ישראל, ובכלל.

האתרוג – פרי הדר בעל טעם וריח טוב

הלולב – יש לו טעם (פרי התמר) אך אין לו ריח

ההדס –  צמח בעל ריח אך חסר טעם

הערבה (במקורות נקרא ערבי נחל) - צמח חסר טעם וחסר ריח.

לפי ההלכה, מדובר בסמל לסוגי האנשים שממנה מורכבת החברה שלנו (לי היא מזכירה במידה מסויימת גם את ארבעת הבנים מהגדת הפסח).

לכול אחד מהמינים יש מקום שווה, וכפי שבחג מאגדים יחד את ארבעתם, כך אנחנו כחברה, צריכים לקבל את כול סוגי האנשים יחד, כאשר כל אחד שווה ותורם את חלקו לחברה.אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

הכנסת אורחים

המילה אושפיזין בארמית היא לשון רבים של אֻשְׁפִּיז(אורח). על פי המסורת, בחג הסוכות מתארחים בסוכה אורחים ממשיים בדמותם של שבעה מגדולי האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד

על פי הנוהג, בכל יום מגיע לסוכה אחד האושפיזין, ומצווה היא לארח בסוכה אורחים מרובים, ולחגוג ביחד כל יום מחדש את חיי היום יום, מחוץ לבית הקבוע. ההמלצה שלי הזמינו לחייכם אנשים משמחים כאלה שהייתם רוצים לבלות איתם שבוע שלם בתוך סוכה אחת.

צניעות ועלייה לרגל

סוכות הוא החג שסוגר את השנה החקלאית, בתקופה בה אוספים את התבואה, נמצאים מחוץ לבית, יושבים תחת הסכך, ולבסוף – כפי שהיה נהוג בעבר - עולים לרגל אל בית המקדש כדי לשתף את אלוהים בתוצרת עבודתנו, בזכותו ולא רק בזכות עצמנו. כלומר, צניעות.

הרב קוק הצביע על הצורך באיזון של החגיגה החקלאית בטבע ושביעות רצון משמחת ומשותפת אל מול כובד הראש של יום הכיפורים והרצינות של ראש השנה, במהלכם כל אדם מתעמק ומתכנס אל תוך עצמו. כלומר, יש חשיבות לאיזון במהלך חיינו.

זיקה לטבע ולארץ

בחג הזה, מקדשים את פרי האדמה, יוצאים מן הבית אל החוץ, אוהבים את הארץ וחווים את הטבע.

חז"ל קשרו את מצוות הישיבה בארץ ישראל למצוות הישיבה בסוכה והסבירו את הטוטליות של שני המעשים – האדם נכנס בגוף ובנפש לסוכה כפי שנכנס בגוף ובנפש לארץ ישראל.

שלום בין העמים

האם ידעתם שבימי בית המקדש, הקריבו בחג הסוכות שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם ?

המנהג העתיק הזה מוסיף את הצד האוניברסלי  והפחות מוכר של החג.

בהפטרה של היום הראשון בחג קוראים, את החזון של זכריה בו מתוארת מלחמה עתידית על ירושלים שלאחריה יחוגו כל העמים את חג הסוכות.

"וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. " ובהמשך – מי שלא יעלה לירושלים להשתחוות למלך ה' צבאות, יספוג מכות קשות אפיים.

ולמה דווקא סוכות נבחר להיות השער של היהדות ליתר אומות העולם ? לפי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) זאת משום שהסוכות שנבנו במדבר נראו לכל עין, והדגישו את "רוממותם של עם ישראל ועל הבדלותם מהם" (שם).

זיכרון היסטורי

הסוכות הן זכר ממשי ליציאת מצריים ושרידות עם ישראל במדבר במשך 40 שנה עד הגיעם לארץ ישראל ; האושפיזין חוזרים ובאים אלינו מן העבר ומבקרים מדי שנה, ממש כמו אליהו הנביא ; ארבעת המינים מזכירים לנו כל שנה מחדש כי כוחנו באחדותנו ; שום דבר אינו מובן מאליו.

ארעיות ופשטות

בעיני, זה המאפיין החשוב ביותר של החג. גם מי שלא בונה סוכה, כדאי לו שיצא אל הטבע, ויחווה בגופו ובנפשו את הסרת המסגרות, הלחצים והחששות שבהם אנו חיים את חיינו כמעט בכל רגע נתון.

כאשר אנחנו יוצאים מן הבית למרחב, יוצאים מאזור הנוחות, אנחנו מוסיפים לחיינו העצמה אישית , חווים את הארעיות, הפשטות והצניעות תחת כיפת השמיים. אף יום אינו דומה למשנהו, שום דבר אינו מובטח לנו אף פעם.כשנבין את המשמעות הזאת, חיינו יהיו הרבה יותר קלים ופשוטים.

המלצה חגיגית  - גם אחרי סוכות

קחו לכם "זמן טבע" עם או בלי סוכה, תתחברו אל הארץ באמצעות האדמה, הים, השמיים, האויר הצלול, השקט והשלווה. קחו את זה כמו אימון אישי לחיים - עימדו מול עצמכם ומול הסובבים אתכם, בלי ההגנות המלאכותיות של היום יום, בלי פלאפונים, מסכים, בלי קירות, בלי מכוניות, בלי קופסאות או תבניות. רק אתם והטבע.

צאו מהשגרה, חדדו את החושים, תחייכו, ותאהבו את עצמכם ואת האושפיזין המשמחים שתזמינו אל חייכם.

היום יותר מתמיד. חג שמח.