תקציר נאום  ראש העיר אשקלון בני וקנין בעצרת שהתקיימה ביום שלישי בערב בבית יד לבנים לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח על ידי יגאל עמיר.

שש-עשרה שנה חלפו מאותו ערב מר  שבו רוצח נתעב שינה את מסלול חייה של אומה שלמה.

setImageBanner('26f082e5-46fa-42e7-aac6-3eed45ef5938','/dyncontent/2019/3/25/03928e1d-f19b-4a82-899c-5d6b53cadad0.jpg',7742);

את יצחק רבין טמנו בקבר ישראל  ובאותה חלקה גם הלכה לה  אותה הנאיביות והתום שהיו מנת חלקו של עם ישראל.

במחי שלוש יריות בכיכר  כמעט ונמחו כל הערכים שלנו שהובילו  אותנו  כעם השב לארצו לאחר אלפיים שנות גלות  לכונן מדינה ריבונית ובית לעם היהודי.

שלוש יריות בכיכר העיר כמעט ושמו קץ לאותן ערכים.

 במדינת היהודית ראש ממשלה יהודי, נרצח על ידי יהודי אחר ובאחת איבדנו את הנאיביות ואת על מה שהכרנו קודם לכן.

המחלוקת בעם התגלתה במלוא חריפותה. האומה איימה להתפלג.

אבל לא אלמן ישראל ועם השנים למדנו לחיות גם עם הכאב הזה ולמדנו לכבד זה את זה ובימי

 משבר גילינו אחדות. למדנו גם לנהל דו שיח מכובד ולגשר על אי הסכמות.

נכון, לא בכל אנו מסכימים זה עם זה אבל הלקח שלנו צריך להיות כפי שמצוין במקורות  "רק מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים". זהו הלקח העיקרי וזו הדרך שבה יש לנהל את השיח הציבורי בישראל וגם בקשות שבמחלוקות ועוד נכונו לנו שעות קשות ואי-הסכמות, אך בכולן חובה עלינו לזכור כי אחים אנחנו; כולנו יחד אחראים לביטחוננו בחלקת אלוהים הקטנה שלנו ודינא דמלכותא דינא.

בלי אלה לא נוכל להתקיים כאן על אותה חלקת ארץ שנקנתה בייסורים רבים ובדם רב שנשפך עליה ולצערי עוד יישפך עד שנגיע למנוחה ולנחלה ולארץ שבה כל איש ישב תחת גפנו ותחת תאנתו. 

ואז בנובמבר 1995  בסיומה של עצרת תמיכה בשלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, נרצח יצחק רבין, בידי מתנקש יהודי.  

כך בקלות בלתי נסבלת-בשלוש יריות בודדות- נגדעו חייו של מצביא גדול שלחם למען הדור ההוא ולמען הדורות הבאים.

 מצביא שלום שעמל גם על חיי שקט ושלווה איש שכל חייו שזורים בארץ הזאת נפל לא בידי מרצחי אוייב לא במלחמות הקשות של ישראל ולא על ידי אוייב, אלא על ידי יהודי. על ידי בן ביארץ הזאת בן לאומה ולעם שלמענו לחם יצחק ולמענו גם רצה בשלום באיזור.

הקשר של     יצחק רבין  לאשקלון הוא עמוק ומכובד.  יצחק קיבל אזרחות כבוד של העיר אשקלון.  תואר כבוד זה העניקה לו העירייה בחגיגות שנת ה-40 לשחרור אשקלון והייתה לי הזכות להעניק לו את האזרחות כבוד כראש עיר.   

וכה נכתב בתעודת הכבוד :-    "לאות תודה והוקרה על חלקו של רבין בשחרור העיר אשקלון,  כקצין מבצעים וסגן מפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות,  ועל פעלו רב השנים למען בטחון ישראל,  ובשרות העם והמדינה". 

 יצחק רבין היה קרוב לאשקלון  וביקר בה פעמים רבות. 

חודשיים  לפני הירצחו באוגוסט   ,95  היה ביקורו האחרון באשקלון.  ערכנו לו סיור מקיף בעיר ונפגשנו עם התושבים. 

 רבין השתתף בחגיגת חנוכת המרינה וראיתי ראש ממשלה שמח ומאושר לראות עיר בישראל גדלה ומתפתחת בתנופה.  

לאחר הירצחו   החלטתי להנציח את זכרו של יצחק רבין ז"ל,  ע"י קריאת שדרה גדולה ועורקית - הכביש החוצה את אשקלון מצפון לדרום  -  "שד'  יצחק  רבין".  

במשך השנים מאז נרצח רבין  נאמרו דברים רבים, דברים שיצאו מן הלב ויחד עם זאת, מלים, חזקות, אמיתיות ומרגשות ככל שתהיינה, כמו גם חשבון הנפש האישי והלאומי.

בכוחן של מילים להרוג ובכוחן גם לייצר אופטימיות, חיים ושלום. השלום הוא מרכיב המעצים את הביטחון, בוודאי למדינה קטנה השוכנת, כמונו, בלב אזור עוין.

מטרתה של הציונות היתה והינה לכונן כאן, במולדתנו ההיסטורית, חברת מופת פתוחה ומודרנית, בחזית החברות המתקדמות בעולם. מדינה ציונית, יהודית ומעל לכול דמוקרטית, ברוח עקרונות מגילת העצמאות וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חברת מופת, שצעירי ישראל יבחרו לבנות בה את

חייהם מרצון ויהודים בכל העולם יהיו גאים בזיקתם אליה. חברת מופת בתחומי מדע וטכנולוגיה, חינוך ותרבות, סולידריות פנימית, שילוב ושוויון לכול, כבוד האדם ואיכות החיים ומשמעותם.  

תלמידים יקרים וקהל נכבד

העולם משתנה לנגד עינינו  ואנו ניצבים בשנה האחרונה אל מול גל של אביב העמים הערבי. מהפכות והדחות של מנהיגים ערביים. זו שעה היסטורית שמנשבת בעולם. רוח אחרת ועלינו להיות ערים ומוכנים לכל מבלי לוותר על האינטרסים שלנו, ובראשם הביטחון.

ברוח המורשת של רבין  נמשיך וניאבק על ביטחון ישראל ללא פשרות, ומנגד באותה נחישות ואומץ ניאבק עד שנשיג את השלום.  

יצחק רבין נקטל בעודו במעלה הדרך אשר סופה – כך האמין – להביא את מדינת ישראל אל מטרתה הנכספת:  שלום וביטחון בכל עבריה.  

הנני מצדיע לזכרו של יצחק רבין, בשמו של עם מוקיר ואסיר-תודה על כל מה שעשה בחייו למעננו. יהי זכרו ברוך