חבר מועצת העיר, שלמה כהן, בטור מיוחד שנותן לנו כבני אדם הרבה חומר למחשבה בעקבות החלטות וועדת השמות   [caption id="attachment_5473" align="alignright" width="132"] שלמה כהן שלמה כהן[/caption]

פרוטוקול ועדת שמות מתאריך 5 למרץ 2014 משך את תשומת הלב הציבורית באשקלון ובתקשורת הארצית בגלל תיקון מיוחד ויוצא דופן שנעשה בנוהל קביעת שמות ושנועד להכשיר קריאת רחובות על שמות אנשים בעודם בחיים.  התיקון שהיה בברכתו ובהסכמתו של ראש העיר מר איתמר שמעוני, הפך את אשקלון ל"בדיחת פורים" שתרמה לפחות בכך שסייעה לעם היושב בציון לקיים את המצווה "משנכנס אדר מרבין בשמחה". הביקורת הציבורית הרחבה נגד סעיף זה בפרוטוקול הניעה את ראש העיר להסיר את אישור הפרוטוקול מסדר היום של ישיבת המועצה האחרונה בלי לפרט מה יהיה גורלו בהמשך.

יש לי הערות רבות  על סעיפים שונים בהחלטות הועדה המדוברת, כולל , כמובן, על הצעת התיקון שנועדה להכשיר קריאת רחוב על שמו של שבתאי צור ואשר עוררה ביקורת חסרת תקדים מצד הציבור. אבל אני בוחר להתייחס דווקא  לסעיף מקומם אחר בפרוטוקול, שנעלם משום מה מעיני הציבור, סעיף שאינו נופל בחומרתו מאותו "סעיף תיקון" אומלל.

אותו סעיף מקומם מתייחס, לדחיית בקשתם של גב' שושנה מלכה ומר מומי מלכה לקריאת גן שעשועים ע"ש בתם טלי חטואל ונכדותיהם הילה, הדר, רוני ומירב הי"ד, וזאת בנימוק של "אי עמידה בקריטריונים".

כדי להזכיר לקוראים ,רצח טלי חטואל ובנותיה היה פיגוע ירי שבו נרצחו בציר כיסופים בנות משפחת חטואל על ידי מחבלים פלסטינים ב-2 במאי 2004י"א באייר ה'תשס"ד. חטואל, ישראלית תושבת גוש קטיף, שהייתה בחודש השמיני להריונה, נרצחה יחד עם ארבע בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2). לאחר הירי הראשוני על הרכב שבו נסעה חטואל עם בנותיה, התקרבו אליו המחבלים וירו על יושביו מטווח אפס, כשהם מוודאים את הריגתן למרות שהיה ברור להם מעל לכל ספק שמדובר באישה בהריון ובילדות קטנות.האירוע, שסווג על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כפשע נגד האנושות, זעזע את דעת הקהל הישראלית. ממשפחת חטואל נותר רק הבעל, דוד חטואל, מנהל בית ספר ששהה באותה עת באשקלון.

טלי, תושבת אשקלון לשעבר .הוריה, מגישי הבקשה לקריאת גן שעשועים (קיים) על שמן, נמנים על תושבי העיר. קשה להאמין שאותה וועדה "מקדשת קריטריונים" דנה באותה ישיבה ממש, דקות אחדות קודם לכן, בשינוי קריטריון מהותי ביותר שנועד להכשיר קריאת  רחוב על שמם של כל מי  (ציטוט ).."אשר שימשו בתפקיד שגריר ישראל מעל 3 שנים.." יתר על כן, הוועדה דנה בהצעה כי .." במקרה זה, ניתן יהיה לקבוע שם בטרם פטירת האישיות"- קריטריון שלדעתי, לא יעמוד במבחן החוק בהיותו מכוון לאישיות אחת ויחידה בעיר ( שעונה לקריטריון זה).  הוועדה גם הזדרזה לעשות שימוש בנוהל החדש  והמתוקן  כבר באותה ישיבה וללא קבלת אישור מועצת העיר לכך בניגוד לכל סדרי מנהל תקין. אכן, לצערנו, בגלל ריבוי נפגעי הטרור, כמו במקרה של חללי צה"ל, נקבעו כללים שונים להנצחת נפגעי פעולות איבה. אלא שהמקרה של חטואל הוא חריג ויוצא דופן בחומרתו, באכזריותו, בנסיבותיו ובעובדה שהישוב שבו התגוררו באזור גוש קטיף נמחק ואיננו. ומטבע הדברים, לא יכול לעסוק בהנצחת בניו. מתוקף תפקידי במערכת הביטחון, נכחתי בעשרות זירות פיגוע, מהם קשים ואכזריים ביותר, הפיגוע במשפחת חטואל היה מן הקשים שבהם. אלא שלדעתי, לא זו הנקודה. ההצדקה לצורך להנציח את בנות משפחת חטואל היא אחרת לחלוטין מזו של ועדת השמות שהתייחסה למקרה כמקרה של נפגעי טרור, גרידא. הצורך להנציחם הוא פחות צורך של המשפחה ויותר אינטרס מובהק של העיר אשקלון ושל המדינה בכלל. אתר הנצחה על שמן וסיפור חייהן ומותן יכול לשמש נרטיב לאומי והסברתי על אידיאלים, גבורה, קידוש השם, הקרבה ומעורבות חברתית בתהליך  דמוקרטי. (טלי חטואל, על אף מצבה, הייתה בדרכה לנסות להשפיע על תהליך משאל בקרב המתפקדים של הליכוד בנושא ההתנתקות). אתר הנצחתן  היה עשוי להביא לקהל הרחב את סיפור גבורתם המופלאה של הבעל דויד חטואל ושל הוריה מומי ושושנה מלכה בהתמודדותם עם האסון. קצרה היריעה מלתאר את גבורתם ואצילותם של אנשים אלה. אשקלון יכולה להתברך ולהתפאר בהם.

 ואמנם כן, בנוסף לכך, סיפורם היה מזכיר גם את מחויבותם של כוחות הביטחון  שלא שקטו ולא נחו עד ש"גדעו" בעבודת נמלים ובמבצעים מופלאים את ידי  האחראים על פיגוע זה ,ראשיהם של שני ארגוני טרור ששיתפו פעולה בהוצאתו לפועל. הייתי מצפה מוועדת השמות, שעל גישת חלק מחבריה אני מתפלא,  ומראש העיר מר שמעוני שאמור להנחותה, שהשיקולים שינחו אותם יהיו יותר שיקולים מערכתיים-חינוכיים, ברוח הנוהל הקיים, ופחות שיקולים פוליטיים-ציניים.

אמנם, אשקלון הפכה ללעג וקלס בגלל החלטה אחרת של הוועדה, אלא שאני מקווה שמעז יצא מתוק, שהורדת הפרוטוקול מסדר היום של ישיבת המועצה, תנוצל לתיקון החלטותיה האחרונות ובכללן ההחלטה על דחיית הבקשה לקריאת גן שעשועים קיים על שם טלי חטואל ובנותיה ז"ל. אני מקווה שגם הפעם, דעת הקהל תתעורר ותשפיע את השפעתה לתיקון המעוות, אשקלון ראויה לכך.

סירבו לקרוא רחוב על שמם. סרט הוידאו של האב דוד

https://www.youtube.com/watch?v=QiQ747vZzcQ