חבר מועצת העיר, בוריס מנור, מנסה להסביר את השיטה לבחירת בתי ספר ערכיים   [caption id="attachment_31101" align="alignright" width="336" class=" "]בוריס מנור בוריס מנור (במרכז)[/caption] משרד החינוך פרסם רשימה של 208 בתי-ספר שנבחרו לרשימת "הערכיים ביותר במדינה". כמה מילים על שיטת הבחירה בתי הספר. כדי שבית-ספר העל- יסודי יקבל  תואר בית ספר ערכי, הוא צריך לעמוד בקריטריונים הבאים: הישגים ערכיים הכוללים:
  • - שילוב תלמידי חינוך מיוחד, מניעת נשירה של תלמידים, שירות בצה"ל ושירות לאומי, קידום תלמיד על פי יכולתו.
  • שיעור הזכאות לתעודת בגרות.
  • עבודה עקבית ורציפה של צוותי המורים.
  • עבודת צוות של תלמידים
  • הצטיינות במתמטיקה ומדעים
  • מצוינות במקצועות מדעי הרוח.
  • תואר בחינות.אלה הפרמטרים שלפיהם נמדדים ונבחרים בתי הספר לבתי ספר הערכיים. בשבוע שעבר משרד החינוך פרסם בפעם שנייה את רשימת בתי הספר הערכיים ביותר במדינה. ברשימה נמצאים 208 בתי ספר על יסודיים. מתוך יותר מ-1,300 בתי ספר על יסודיים רק כ-500 מתוכם עמדו בתנאי הסף להתמודדות. עלותו של הפרויקט נעמד ב-50 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך וזה חלק מהסכם "עוז לתמורה" אשר נחתם בשנת 2011 בין משרד החינוך לבין ארגון המורים. אחת המטרות של הפרויקט בשם "בית ספר ערכי" היא לעודד תגמול דיפרנציאלי במערכת החינוך. תואר בית ספר ערכי הוא תואר שווה לא רק מבחינת ההוקרה בית ספר כבית ספר ערכי אלה גם שווה תגמול כספי נאה של צוות מורים . כל מורה בבית ספר כזה יקבל תגמול כספי חד-פעמי שינוע בין 3,000 ל8,000 שקל. גובה מענק מותנת בדירוג בית ספר מתוך 208 בתי ספר שברשימה. מורים המלמדים ב52 בתי הספר שדורגו הכי גבוה יקבלו 8,285 ₪ כל אחד. מורים שמלמדים ב52 בתי הספר שדורגו באשכול השני יקבלו 6,214 ₪ כל אחד וכו'. לצערי הרב בין ה52 בתי הספר שנבחרו השנה כערכיים ביותר אין אף בית ספר מאשקלון. מתוך 208 בתי הספר שעמדו בקריטריונים יש רק בית ספר אחד, אורט הנרי רונסון. במשרד החינוך מדגישים שתגמול בדומה לדירוג ברשימה –אינו ניתן דווקא לבתי הספר שיש בהם ההישגים הגבוהים ביותר, אלא דווקא לבתי הספר שחוללו את השינוי המשמעותי ממש. יש כנראה בעיה מסוימת עם שיטת הקביעה הזו . חשוב שהנהגה חינוכית בעיר תעשה בדיקה יסודית, למה רק בית ספר אחד מאשקלון נכלל לרשימה של בתי הספר הערכיים. אנו יודעים שיש לנו בתי ספר מצוינים שבשנים האחרונות מפגינים יכולת טובה בלהגיע לשיעור הזכאות שעומד בערך בין 82% לבין  90%. במקרים רבים תלמידים של העיר לא רק מקבלים תעודת בגרות אלה תעודת בגרות איכותית עם מקצועות רבים שנלמדים ברמה מוגברת, גם אחוזי גיוס לצה"ל בקרב התלמידים בעיר בין הגבוהים בארץ בהשוואה לערים גדולות. שיעורי הנשירה ממערכת החינוך בין הנמוכים במדינה. לפחות כך אנחנו דווחנו מכלי תקשורת מקומיים. אז מה קורה שהמורים שלנו שנה שנייה ברצף נמנעים מלקבל פרסים כספיים? נראה לי שמשרד החינוך צריך גם להתחשב בבתי הספר שלאורך שנים מצליחים לספק תוצאות חינוכיות יפות. לכל בר דעת, ברור שאם בית ספר בשנים האחרונות עומד על שיעור הזכאות הקרוב ל90%, אז הוא לא מסוגל לעשות שיפור משמעותי בתחום ההישגים, כהוא הגיע לתקרה, אז מן הראוי למצוא מסגרת שבה יהיה נית,ן דווקא לעודד בית ספר, שלא רק מצליח להגיע להישגים יפים, אלא גם לשמור עליהם לאורך זמן. מסגרת שתאפשר לתגמל סגל מורים. מורים שבמשך שנים רבות עובדים ללא לאות מול התלמידים ומתמודדים יומיום עם האתגרים הניצבים מולם במערכת החינוך העל-יסודית.
עבודה בתחום חינוך והוראה היא עבודה קשה ושוחקת ללא עוררין. חבל שמורים באשקלון שעושים עבודת קודש, לא נמצאו ראויים על ידי משרד החינוך לתגמול כלכלי. נראה לי השיטה לקביעת בתי הספר הערכיים פוגעת במי שמצטיין ברציפות. לא רוצה לחשוב שהדרך היחידה בזכייה בתגמול כלכלי ממשרד החינוך אצל חלק מבתי הספר בעיר , היא קודם להוריד הישגים ושנה אחרי להעלותם בחזרה, כדי להראות שיש תנופה ושיפור משמעותי. אני מאחל שנה טובה ומוצלחת לכל הגורמים הנוגעים במסגרת עבודתם לתחום החינוך וההוראה בעיר אשקלון.

בוריס מנור – חבר מועצת העיר אשקלון.