אלטיט (משמאל) כל בעיות העיר עליהכשהגיע תורה של חברת המועצה מן האופוזיציה, ריקי שי, לדבר, היא ביקשה את המיקרופון כפי שעושה זאת שבתאי צור, בתפקידו כיו"ר מועצת העיר וכפי שעושה זאת ראש העיר או פונקציונר אחר מהקואליציה.
שי קיבלה את המיקרופון ולאחר שסיימה את הקראת ההצעה לסדר ביקש צור את המיקרופן חזרה, הפקחים האמונים מתוקף תפקידם לשרת את חברי המועצה, ניגשו לשי ולקחו את המיקרופון לצור.
כשצור סיים ושי הייתה אמורה להמשיך לשאול, סירב צור להחזיר לה את המיקרופון, שי לא ויתרה ואמרה שלא תמשיך בדבריה עד לצור יתן לה את המיקרופון.
אז החל דין ודברים בצורה חריפה בין צור לשי.
שי לא ויתרה והרימה את קולה על צור עד שנכנע ואז הגיע הפקח להעביר את כתר המלכות (מיקרופון) לשי. וראש העיר, דומם, כאילו מה לו ולחבורת הצעקנים האלה. רק להזכר מה הוא עשה לבני וקנין, כאשר הוא היה באופוזיציה.
אז למה הקדשנו כל כך הרבה מילים לישיבת מועצה שגרתית? כי מה שהתרחש אתמול היה ניסיון מכוער להיות מי פה בעל הבית ולא מה חשוב לציבור לשמוע. גבר גבר. בושה וחרפה.
יש הרושם שיש התנשאות מצד בכירי הקואליציה על אנשי האופוזיציה והניסיון להעליב אותם, במקרה של אתמול היו אלה שי וכהן, וקנין נעדר, הוא מעורר שאת נפש ופשוט מגעיל.
היו עוד נושאים חשובים ביותר אבל הפתיח לסעיף 14 על סדר היום , מינויה של מיריי אלטיט לכל התפקידים אותם מילאה ריקי שי. הפתיח של ראש העיר "אני מודה לריקי שי" היה ציני ולא במקום, זה נשמע לא טוב ונראה עוד יותר גרוע למי שנח באולם הישיבות. אלטיט, העמוסה יותר מכל חבר מועצה אחר בתפקידים, לקחה על עצמה עול נוסף או שהעמיסו עליה עוד כמה תפקידים.
צפו בסרט הוידאו המתעד גם את הקטעים שראשי העיר ירצו לשכוח.