[caption id="attachment_721" align="aligncenter" width="168" caption="יוני סבג"][/caption] כול אדם

[caption id="attachment_721" align="aligncenter" width="168" caption="יוני סבג"][/caption] כול אדם מכול סוג שהוא רצה פעם לברוח. יש אדם שרצה לברוח מהמציאות העצובה שנקלע אליה או מההרגשה שמעיקה עליו. אבל הבריחה היא בעצם עם הגוף ועם הרגשות, לאן שלא נברח תמיד ילוו אותנו התחושות והרגשות מהמקום שברחנו ממנו. אני מכיר מישהו ומכיר אותו ממש טוב שבנעוריו החליט להתחזק בדת, אותו נער הרגיש שהבית ספר החילוני שהוא מעביר בו מחצית מיומו בחלקן הן לימוד וחלקן שינה לא יתאימו לו בדרך החדשה שהוא סולל לעצמו, דרך הדת. הוריו שגדלו בבית מסורתי קיבלו את זה בתדהמה, הרי ילד בן 15 לא יחזיק מעמד בישיבה, זה סתם שיגעון, "זה יעבור לך" הם אמרו, אבל כמו שאני מכיר את אותו נער (מכיר אותו ממש טוב), כול מה שהוא רוצה הוא משיג, הכול. בסיום כיתה ח' הנער נפרד מחבריו הקרובים וממוריו ויצא אל הדרך שאולי בה הוא יימצא את אושרו, הדת. הנער התקבל לישיבה אשכנזית, אחרי שרב הישיבה אמר לו שלא מקבלים לישיבה הזאת חוזרים בתשובה אבל הרצון העז שלו להתקרב לאלוקים פשוט אפשר לו לקבל אותו, בתחילת השנה אותו נער הראה סימני חוכמה גדולים בדת, התלבש כמו כולם קנה את מה שתלמיד ישיבה צריך ואף גידל פאות, הוא פשוט הפך לחרדי, חרדי. בחלק מהזמן הנער התקשה בלימודים אבל בגלל הרצון העז שלו הוא התאקלם ולאט לאט נכנס לתלם ונהיה תלמיד מן המניין, בסיום השנה הרב בירך אותו על המאמץ ואמר לו שהוא ממשיך לשנה הבאה וכי כמה מחבריו לא המשיכו בישיבה בגלל שכשלו במבחנים. בשנה השנייה בישיבה הגיע רב חדש, אשכנזי אותנטי, הרב בימים הראשונים הכיר לאט לאט את הנערים שבישיבה עד שהגיע למידע שישנה את חייו של הנער שחזר בתשובה. "אתה ספרדי?" "אתה גם חוזר בתשובה?"  הוא שאל בנחרצות "כן, מה בדיוק מפריע? אז מה אם אני חוזר בתשובה וספרדי?, לכולנו יש את אותה המטרה, ללמוד תורה ולרצות את הקב"ה" . באותם רגעים סימן הרב את הנער, מה שהרב הרגיש לגביי אותו נער היה פשוט שקוף, הרב רצה רק בדבר אחד, להעיף את אותו הנער בגלל היותו ספרדי חוזר בתשובה. בשיעורים הרב לא נתן לו את זכות הדיבור, אמר לתלמידים שלא לחבור אליו, וכי ייזהרו ממנו ואף כינה אותו "כיצר הרע", כמו כול נער לבסוף גופו לא יכול היה להכיל את כול ההשמצות והעלבונות, אותו נער הלך לרב שלימד אותו בשנתו הראשונה בישיבה וביקש ממנו שאולי יעזור לו ויידבר עם הרב, אך הוא נענה בשלילה, הנער שתחושות של דיכאון ובלבול ליוו אותו, פשוט התמודד לבד. באחד הימים בהם דרש תורה בפני חבריו שכול כך אהבו לשומעו הגיח הרב לישיבה ועצר הכול, הרב  פשוט רצה להמשיך ללמד למרות שזה לא היה זמן שיעורו, הרב פשוט "חיפש" את הנער, כול דבר הכי קטן שהנער עשה הפך לשיחת היום בישיבה, הרב צעק והעליב אותו, הנער שכבר לא יכול היה לספוג את הדברים היוצאים מפיו של הרב התפרץ עליו, "מה אתה רוצה ממני"? אז מה אם אתה אשכנזי ואני ספרדי? הדם שלך יותר נקי משלי?. הרב הטיח בנער שיעזוב את הישיבה ולא יחזור לאלתר, הנער שלא נשאר חייב אמר לאותו רב, אני אעזוב עכשיו, אבל תדע, שאין מי שינחה אותי בדת ושאין לי מסגרת, וכי אם אני יוצא מפה אני וודאי יחזור בשאלה, אך הרב היה בשלו ורצה שהנער יעזוב. תדע הרב הוא אמר בדמעות "יש אלוקים אחד, והוא לא מתחלק בין אשכנזי לספרדי, הוא של כולנו", אחרי שאמר את דבריו הבין הרב את טעותו וגודל האסון שהוא הנחיל לנער וביקש שיישאר בישיבה. אך הנער סירב וברח מהישיבה. שרגשות המסע נעלמו ביחד עם הזמן הוא הבין את המשמעות, קודם כול עדיף להיות בנאדם טוב לעצמך ולסובבים אותך ואז לחזור בתשובה  בקיצוניות, הוא התחיל הכול מההתחלה, הוא חיפש את האמת הפנימית שלו וגם מצא, התקרב לבורא עולם בדרך שלו, התחיל לשמור שבת ולשנות את מידותיו. ביום מן הימים הנער (שאני באמת מכיר טוב, כבר אמרתי?!) הפך לבוגר וכתב מחזה על סיפור חייו. בתאריך 27.1.2011 עולה ההצגה בפעם השלישית באשקלון, ההצגה "בורח" בורח-כי הרי באמת אבל באמת אין לנו לאן לברוח. לתגובות-

[email protected]
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה