הנהלת האתר
28.02.11 / 07:50
תווים במנגינה ישבתי באוטובוס בדרכי הביתה מעוד יום לימודים ארוך ומסקרן. התיישבתי באחד המקומות באמצע
תווים במנגינה
ישבתי באוטובוס בדרכי הביתה מעוד יום לימודים ארוך ומסקרן. התיישבתי באחד המקומות באמצע האוטובוס. הייתי עם אוזניות והקשבתי למוסיקה. מהמקום בו ישבתי יכולתי לראות מעט אנשים אבל מספיק בשביל להסתכל ולדמיין לי את סיפור חייהם בראש. בשלב כלשהו עברה בי המחשבה איזה סיפור הם היו מייחסים לי אם היו מנסים לדמיין אותי רק לפי "הקנקן". לפי "הקנקן" שלי אולי הם היו מתארים אותי כמרוחקת או עדינה. [caption id="attachment_1259" align="alignright" width="269" caption="אמי-לי דינסקי"]
[/caption]
שבירה, מה שנכון להגיד היום אבל זה משהו שאנשים אומרים עליי כבר שנים, עוד לפני שחליתי. האם הם ייחסו לי תכונות אופי נעימות הליכות או לא? האם הם ידמיינו אותי כיהירה ופתוחה לשיח או אולי כסגורה? האם הם יחשבו שיש לי ביטחון עצמי גבוה או נמוך? אני מודעת שאנחנו חברה שממהרת לשפוט אדם לפי המראה, מצער עד כמה שיהיה ככה אנחנו, מחליטים למי להתקרב וממי להתרחק. ודעות קדומות אלו גורמות לנו לפעמים להפסיד המון. אנו שופטים לפי תו אחד בולט את מקצב המנגינה והעובדה היא שלא רק התו הבולט הוא שיוצר את המנגינה אלא כל התווים הגדולים והקטנים שמתווספים להם לכדי מלודיה אחת.
אני מספרת את זה בגלל שנדהמתי השבוע לגלות את עצמי תחת הכותרת פיברומיאלגיה. מבלבל? יום אחד השבוע החלטתי לחפש תמונה של הסרט הסגול. הקלדתי בגוגל את המילה "פיברומיאלגיה" בשורת נושא החיפוש ולתדהמתי הרבה גיליתי שבין התמונות הראשונות שעלו, עלתה לה תמונה מוכרת מאוד, פנים שאם מסתכלים עליהן כעל פנים בלבד לא משדרות שום קושי, הפנים שלי-תמונה שלי!
לכן, קיבלתי את ההחלטה לא לחכות לכל המחשבות השונות, בניית סיפורים דמיוניים על מי אני, כי לא כל מה שרואים נכון, ולא רק מה שרואים זה מה שקיים. העובדה היא שיש בי הרבה יותר מפיברומיאלגיה. נכון שהמחלה שינתה את כיוון החצים המפנים בחיים שלי, נכון שהיא משחקת תפקיד חשוב ומרכזי אבל יש בי הרבה יותר. ועוד לפני המחלה היו בי הכוח והדחף להשיג, לנסות ולתרום. מעבר לחולת פיברומיאלגיה אני הבת של אמא שלי, אחות לאחים שלי, מדריכה, סטודנטית לקרימינולוגיה וסוציולוגיה, מתנדבת, יצירתית ועוד כל כך הרבה.
בעקבות כל אלו אני רוצה לבקש משהו ברשותכם:
אל תחליפו מנגינה בגלל תו אחד, תנסו להסתכל על כל התווים במנגינה, אולי תופתעו ותגלו כל כך הרבה דברים, שמהסתכלות, קריאה או שמיעה ראשונית לא הייתם מעלים על דעתכם. אל תשפטו לפי הקנקן אלא לפי מה שיש בו, כל מה שיש בו!
