18.04.11 / 08:00
בשבוע שעבר נפל דבר בפוליטיקה האשקלונית פעיל חברתי הותקף לאור יום באירוע פוליטי. אין ספק שהתקיפה
[/caption]
אני לא יודע האם ההנחיה שקיבל הפקח הייתה לשמור על הסדר והוא פרש אותה בדרכו או שמישהו הנחה אותו במדויק כלפי גל חזיזה. אבל העובדה היא שאף אחד אחר לא הותקף ולאף אחד אחר לא ניסו להחרים את הפלאפון.
במקביל לאירוע התקיפה התרחשה ישיבת מועצת עיר.מהמעט שראיתי בצילומים רמת האלימות שם לא הייתה פחותה אלה גדולה בעשרות מונים מהאלימות שהופעלה נגד גל. אם ראש העיר בניגוד לחוק ובניגוד לתקנות מרשה לעצמו לדחות ולא להעלות את הצעותיו לסדר של חבר המועצה יורי זמושניק ולא נותן לו לטעון את טענותיו אז מה לנו כי נלין על הפקח.
בני מפעיל את האלימות הזו של התעלמות מהצעות לסדר היום ושל מניעת זמן דיבור על יורי זמושניק משום שהוא מעריך שהוא חלש. הוא לא יעיז לעשות את זה לשמעוני או לשבתאי צור או לבוסקילה. אבל בעצם יכול להיות שזה בגלל שהאחרים בכלל לא מגישים הצעות לסדר היום. יתכן שאילו הגישו גם הם היו נתקלים באלימותה המילולית של המערכת.
וכאשר האלימות הזו מתרחשת יושבים להם חברי המועצה כמו דגים שנזרקו לחוף. אילמים וחסרי יכולת לזוז. אני מסתכל על אורן שני ועל יורם שפר ואחרים אנשים בעלי יכולת ותודעה פוליטית שמסתכלים על בני מתעלל ביורי ולא פוצים פה. ליבי נחמץ כשאני רואה מה הפחד או הרצון להתחבר לעטיני השלטון עושה לאנשים טובים.
בני נמצא במגננה נואשת. כול מה שהוא עושה מתהפך עליו. יש לו ביקורת חודרת ונוקבת מהרבה אנשים חכמים ובעלי דעה מגובשת. הוא לא מבין את הסביבה החדשה שבה המשחק מתקיים ואז ככול הנראה הוא בורח להתנהגות הבסיסית של הפעלת אלימות. וזה ממש לא חשוב אם זו אלימות מילולית או פיזית.
כול המבקרים וחברי המועצה שרואים בדמוקרטיה סביבה הכרחית לניהול עיר חייבים לקום ולמנוע את השימוש המסוכן הזה באלימות ככלי לניהול. אלימות תביא אלימות שכנגד. כידוע שני הצדדים יכולים לשחק את המשחק הזה. וכידוע במלחמה אין באמת מנצחים אבל יש הרבה נפגעים.

