גל חזיזה
26.08.11 / 10:32
אני מאלו שכן בוכה על חלב שנשפך, כל שקל שמבוזבז לריק שיוצא מהכיסו של הציבור אני מרגיש שהוא נלקח פיהם
אני מאלו שכן בוכה על חלב שנשפך, כל שקל שמבוזבז לריק שיוצא מהכיסו של הציבור אני מרגיש שהוא נלקח פיהם של הנזקקים.
אם הכסף היה יוצא מכיסם הפרטי של מקבלי ההחלטות והאחראים למחדל בטוחני שהם היו בוכים כמו תינוקות במשך שנה שלמה לפחות, אבל אם זה יוצא על חשבונם ומכיסם של הציבור אז זה ok ואפשר להאשים את המנחוס. פסטיבל הבריזה אם היה מצליח היה לו הרבה אבות להצלחה, לכישלון הצפוי יש לפחות אמא אחד(אני ספרתי לפחות חמש) שצריכים לקחת אחריות על בזבוז מיליוני שקלים של כספי הציבור אל תטעו הכסף שבוזבז לא צומח מהעצים הוא נלקח על חשבון התקציב העירוני ועל חשבונם של פרויקטים חשובים. [caption id="attachment_1535" align="alignright" width="161" caption="גל חזיזה - בוכה על חלב שנשפך"]
[/caption] לפני כחודשיים כשהחלו ההכנות לפסטיבל בריזה כבר אז שיערתי לעצמי שהצלחה גדולה היא לא תהיה אבל רמת ההתרסקות לקרשים שכזאת לא שיערתי לעצמי בתרחיש הכי גרוע שיש. כותבי הטרגדיות היוניות יכולים לעבור השתלמות בעיר אשקלון. כל הטעויות האפשריות נעשו בבריזיון הזה. ההכנות החלו חודשיים לפני פתיחת הפסטיבל למרות שהיה שנה להכנות. אני מכנה את הפסטיבל הזה פסטיבל אנלוגי בעידן דיגיטלי בפירוש יותר מובן פסטיבל מיושן בעולם חדש. המארגנים שנה אחרי שנה מתעלמים משלושה נתונים שהם יתרון: חוף הים – יכולים בפרוטות לארגן תחרויות חוף כגון תחרות גלישה תחרות סלסה וכדומה ולמשוך עשרות אלפי צופים בשעות הבוקר. הפארק הלאומי – שיכול להיות אטרקציה של קמפינג ובילוי במשך כל היום. החופש הגדול – שיכול למשוך אליו עשרות אלפי נערים עם כל מיני אטקרציות ואפשר ללמוד חלק מהם מחוף הים בניצנים שהפסטיבלים שלהם מושכים מאות אלפי אנשים בשנה. המכשול הכי גדול של הפסטיבל זה המארגנים ומקבלי ההחלטות אנשים בוגרים בני 40 עד 60 שחושבים שהם הכי חכמים בעולם והם הכי מבינים בארגון מסיבות לצעירים וכל מי שמציע להם רעיון שולחים אותו לבדוק אם יש לו קקי בחיתולים. ברצוני לתת לכם קצת מספרים פסטיבל הים תיכון שאורגן באשדוד לפני כחודש לא עלה אפילו רבע ממחיר כל פסטיבל בריזה ומשך אליו כ 250 אלף משתתפים פסטיבל בריזה ב 4 שנים האחרונות ביחד שעלותו המצטברת לא הביא את המספרים האלה (לפני שנתיים הגיעו כ100 אלף משתתפים בכל ימי הפסטיבל ושנה שעברה היו כ60 אלף משתתפים) בטוחני שהשנה לא היינו עוברים גם את ה60 אלף משתתפים השנה. שרשרת הטעויות המשיכה כאשר המתיחות הביטחונית פרצה ביום חמישי שעבר עם הפיגוע באילת האירועים גלשו ליום שבת האזעקות נמשכו לאורך השבת ויום ראשון ועדיין מקבלי ההחלטות לא החליטו לדחות את הפסטיבל ולצמצם נזקים, מישהו מתאר לעצמו שאנשים שלא רגילים לחיות במתח שבאים לפסטיבל מערים אחרות היה מסכים להשתתף בפסטיבל? איזה הצלחה כבר יכולה להיות לפסטיבל מסוג זה בימי מתח??? אני מצפה שעוד השבוע כמה אנשים יניחו את מכתב ההתפטרות שלהם ויקבלו אחריות על הכישלון כמו אנשים בוגרים. בלי להזכיר שמות יש כמה אנשים שהכתובת מאוד ברורה [caption id="attachment_13001" align="aligncenter" width="300" caption="בלי שום קשר לכתבה - אורן שני בערב הראשון של פסטיבל בריזה"]
[/caption]
