"אמא, יורים עליי"

במשך שלוש שעות רצופות, מול מטר האזעקות הראשון של בוקר שמחת תורה ועד לצרורות הקטלניים שגדעו את הכל, בת שבע אילוז הייתה על קו הטלפון עם בנה, אליה אילוז הי"ד. אליה, שהיה בתחילת דרכו המקצועית כדיג'יי מבטיח, נסע למסיבת הנובה ברעים. שלוש שעות של חרדה קיומית עברו על האם באשקלון, שעות שבהן ניסתה מרחוק, בכל כוחה, להוות לו עוגן וסיוע ברגעי האימה.

אליה גדל באשקלון למשפחה אשקלונית שורשית, והיה הבן הצעיר מבין ארבעה אחים ואחיות, אושר, אביב וליבת. אליה היה קרוי על שם אביה של אמו בת שבע (סבו מצד אמו), והתייתם בגיל שנתיים כשאביו מיכאל נפטר.

כשהחלו האזעקות, בת שבע לא ידעה בתחילה שבנה נמצא בליבה של המסיבה ברעים. אליה נסוג יחד עם המוני הצעירים, בורח תחת אש ומחפש מחסה. בדיעבד קיבלה המשפחה תמונות מתועדות שבהן הוא נראה מסתתר מאחורי עמדת המשטרה. "דיברתי עם שוטרת שהייתה שם בשם ימית," משחזרת בת שבע, "היא ניסתה להרגיע אותי בתוך התופת. פתחתי חפ"ק משפחתי מאולתר, ולמרות שהמשפחה שומרת שבת, כולם הבינו מיד שמדובר בפיקוח נפש ובמצב חירום ממשי. חשבתי שמדובר באירוע חדירת מחבלים פשוט, שיחלצו אותם והם יגיעו. לא דמיינתי שככה זה יסתיים".

ברגעיו האחרונים, כשהוא פצוע ומסתתר ברעים, אמר אליה "שמע ישראל" וקרא פרקי תהילים. בשעה 9:10 נשמעו היריות שפצעו אותו. אמו, בקור רוח עילאי, הנחתה אותו דרך השפופרת כיצד להניח חוסם עורקים, בעוד מאבטח שהיה במקום מסייע לו. אך הגורל היה אכזר. 14 דקות לאחר מכן נרצח אליה באכזריות כשאמו שומעת את הכל בשידור ישיר. "שמעתי צרורות, והוא צעק: 'אמא יורים עליי! יורים עליי!'. ואז שקט. צעקתי 'אליה תענה לי, אליה תענה', והוא לא ענה".

מבחינתה של בת שבע, כל עוד לא ראתה את גופתו, הוא היה חי. היא ניסתה להגיע לשטח המסיבה אך כוחות הביטחון לא איפשרו לה לעבור, כשהיא עדיין לא מבינה באותו זמן את גודל האירוע. משם מיהרה לבית החולים סורוקה, רצה בין כתבי התקשורת השונים שהיו שם והתחננה לתשובות, האם הוא פצוע? האם הוא בחדר הלם או אולי נחטף לעזה? הסיוט הסתיים זמנית בערב יום שני, כשנציגים הגיעו לביתה והודיעו לה רשמית כי גופתו נמצאה.

הטרגדיה המשפחתית העמיקה והכתה שורשים כואבים, לאליה נותר ילד מבת זוגו מור, שחגג לא מזמן יום הולדת חמש. בדיוק כמו אביו אליה, גם הבן הקטן התייתם מאביו בגיל שנתיים בלבד. הצירוף המצמרר אינו מסתיים כאן, ימי האזכרה של האב המנוח מיכאל ושל הבן אליה חלים יום אחרי יום, בכ"ב וכ"ג בתשרי, חיבור נצחי וכואב של דורות.

"אליה היה ילד ביישן מאוד במקור,"מספרת בת שבע, "אבל המוזיקה היא זו שפתחה ושיחררה אותו". רק ביולי 2023 קיבל את תעודת הדי-ג'יי הרשמית שלו, ומאז לא הפסיק לשמח אנשים ולעשות מוזיקה. כדי להנציח את דרכו, המשפחה הקימה יחד עם עמותת "לחיות את החלום" קורס תקליטנים מיוחד על שמו של אליה עבור בני נוער בסיכון, שסיימו את לימודיהם וקיבלו תעודות מקצועיות.

בנוסף, חבריו ובני משפחתו הנציחו אותו בדרכים מגוונות, בכל פעם שחיילים יצאו לשטחי כינוס, החברים היו מגיעים לשטח, עושים להם על האש ומביאים אומנים שינגנו מוזיקה לזכרו, בדיוק כפי שאליה היה רוצה שיעשו.

המשפחה אף הוציאה שני סטיקרים מיוחדים הנושאים את מסריו. הראשון, "אתה הלכת ומנגינות הלב שלך ימשיכו לנגן אצל כולנו", נולד מתוך קבוצת הוואטסאפ של החברים והמשפחה ששומרים על קשר הדוק. הסטיקר השני, "יחד נפיץ את אורו של אליה", שואל את המחזיק בו: "איזו מידה תשתדל לקחת על מנת להמשיך את דרכו?" ומציע בחירה בין מידת הענווה, לזקוף לזכות, נתינה לאחר ואהבת הבריות. המונח "אורו של אליה" מלווה את המשפחה זמן רב, שכן הנצחתו נעשית תמיד מתוך ערכי המוזיקה שאהב, החסד, והנתינה הגדולה שאפיינה אותו.

פרויקט הנצחה מרכזי נוסף הוקם במרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון, שבו עובדת בת שבע. בהנהלת בית החולים נרתמו ופתחו את "מרכז אורו של אליה", מרכז לרווחת המטופלים, בני משפחותיהם והחיילים, המציע מוצרי היגיינה, בגדים, הנעלה וחבילות מיוחדות המיועדות גם לדיירי רחוב. לזכרו של אליה הוכנס ספר תורה ונערך מפעל "קמחא דפסחא" רחב היקף.

ביום הולדתו העברי האחרון נערך ערב תפילה המוני עם הרב שניר גואטה, אליו נהרו כ-600 איש, לצד הקמת פודטראק שחילק אוכל ומוזיקה לחיילים בחברון, שילוב של שתי האהבות הגדולות של אליה.

כעת, כשהאם בת שבע בחופשה ראשונה באילת מזה שלוש שנים, בת שבע מביטה קדימה בלב פצוע אך נחוש. "אני נעה כל הזמן בין הכאב והתדהמה, שכן הכל עדיין כל כך טרי, בין האמונה, המידות והמשמעות של החיים, וזה מה שנותן לי כוח להמשיך להיות בעשייה," היא מסכמת בגילוי לב. "לפעמים אני שואלת את עצמי 'מה, זה יחזיר לי אותו?', אבל כל אדם שמקבל משהו לעילוי נשמתו זה כמו ממתק לנפש שלו. זה מהול בהרבה געגועים ועצב רב. הוא נרצח בגיל 27, והשנה היה אמור להיות בן 30. הבאתי לקברו בלונים עם הספרה 30".

בת שבע הצטרפה לאחרונה לפורום 'צו החיים', תנועה ייחודית המאגדת משפחות שכולות, פדויי שבי ופצועי צה"ל אשר שמו להם למטרה לחזק את הזהות היהודית במדינת ישראל, מתוך תפיסה עמוקה שעם ישראל שרד לאורך כל ההיסטוריה בזכות הערכים והזהות הייחודית שלו. החיבור לפורום נולד מתוך רצון להמשיך את דרכו של אליה, שהיה בעצמו אדם של חיבורים, אהבת חינם וקירוב לבבות.

מתוך בחירה מושכלת, בת שבע בחרה בחיים. היא עושה הכל כדי שהנכדים והילדים שלה יגיעו תמיד לבית שמח מלא במוזיקה, וביום הולדתו של אליה הם צפו בסרטונים מצחיקים שצילם בימי חייו כדי לשמור על האור והחיוך שלו. "אני רק מייחלת שאליה יבוא אליי בחלום ויגיד לי שטוב לו, שהוא נמצא במקום טוב. זה לא יפחית מהכאב, אבל זה יביא איתו נחמה. בינתיים, אני ממשיכה להאיר את אורו, להפיץ טוב ויהדות בדרכי נועם, בגובה העיניים ובאמונה שלמה".

צילום: באדיבות המשפחה