אשקלון נבחרה להציג את פעילותה בתחום הארכיאולוגיה

העיר אשקלון נבחרה להציג את פעילותה הענפה בתחום הארכיאולוגיה והמורשת בכנס להשקת פרויקט "מורשת ארכיאולוגית במרחב העירוני" שנערך ביום א' השבוע. בכנס, שהתקיים במודיעין-מכבים -רעות בהשתתפות עשרות ראשי רשויות ומועצות, הושק  הפרויקט, שבמסגרתו תשקיע המדינה מיליוני שקלים בפיתוח נכסי מורשת הסטורים "ליד הבית" - בשטח רשויות מוניציפליות בכל הארץ.

סגנית ראש העיר אשקלון הממונה על שימור האתרים ההיסטוריים, מיריי אלטיט, אמרה בכנס: ״עיריית אשקלון שמחה וגאה להוביל את מהפכת שימור האתרים ההיסטוריים בעיר בפרט ובישראל בכלל. העיר אשקלון היא אחת מהערים העתיקות בעולם וכל שביל שבה מספר סיפור מרתק, מרגש ומלא השראה ששוזר בתוכו את עברה של ארץ ישראל. הפרויקט שהושק בכנס מבורך וחשוב מבחינה היסטורית, תיירותית, קהילתית ובעיקר חינוכית. בשמי ובשם ראש העיר תומר גלאם אני רוצה להודות לרשות העתיקות על הבחירה באשקלון כמודל בתחום ולהבטיח כי נמשיך לשמר, לחדש, להעצים ולהעלות על נס את עברה העשיר והמפואר של העיר אשקלון ושל ישראל כולה״.

אשקלון הוקמה באזור רווי אתרים ארכיאולוגים, והיא השכילה, לאורך שנים, לראות בהם מנוף ערכי לפיתוח השכונות. בעיר קיימים מספר אתרים ארכיאולוגיים, חלקם בגן הלאומי הנמצא בדרום העיר ואחרים פזורים בגנים ציבוריים, שבהם שולבו אתרים ארכיאולוגים והונגשו לציבור. השילוב מתבטא בפיתוח פיזי של האתר, וכולל פעילויות קהילתיות מגוונות עם רשות העתיקות. אלה, והופכות את האתרים הארכיאולוגיים למקום מפגש ולמקור גאווה.

האתרים שהוצגו בכנס היו עיר היין, חצר הסרקופגים, הפסיפס והתצוגה הארכיאולוגית במתחם יקותיאל אדם. בשלושת האתרים התקיימו פרויקטים משותפים עם רשות העתיקות, שתיעדו ארכיאולוגית, ולאחר מכן הנגישו לציבור.

פרויקט "עיר היין" באשקלון החל ב-1991, כאשר במהלך עבודות לכריית חול שבוצעו בעיר אשקלון, נתקלו לפתע דחפורים בעתיקות. לאחר מכן, בחפירת הצלה, בניהולו של ד”ר יגאל ישראל מרשות העתיקות, חשפה שרידים של אחוזה חקלאית מרשימה מהתקופה הביזנטית (בת כ-1,500 שנה), שראשיתה כבר בתקופה ההלניסטית והרומית. באחוזה ובסביבתה התגלו מבנים ומתקנים רבים: בית מרחץ, בית בד לייצור שמן, מספר גיתות תעשייתיות ומשוכללות לייצור יין, מבני מחסנים, בריכות דגים, ובית יוצר בו יוצרו הקנקנים לאכסון היין. עיריית אשקלון, החברה הכלכלית אשקלון ורשות מקרקעי ישראל, בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות ובתכנון משרד 'שלמה אהרונסון אדריכלים', החליטו להפוך את התגליות הארכיאולוגיות המרשימות למוקד השכונה החדשה "עיר היין". במסגרת התכנית, מפותח בשכונה פארק רחב ידיים, שבליבו העתיקות. הממצאים הקדומים שומרו והונגשו במלואם לטובת הציבור, והם עתידים להיות בלתי נפרד מהווי השכונה והעיר.

חצר הסרקופגים המשודרגת, המציגה ארונות קבורה מעוטרים, עשויים שיש מהיפים בעולם, לצד פסל שיש של גבר לבוש גלימה מהתקופה הרומית, ועמודים נושאי כתובות. ארונות הקבורה במתחם עולים בפארם ובאיכותם על כל דומיהם, שנמצאו בתחומי ארץ-ישראל. הארונות עשויים שיש בהיר, מעוטרים בתבליטים סביב סביב. הם נוצרו במרכזי הייצור הגדולים ביוון או באסיה הקטנה, והובאו לאשקלון על פי הזמנה מראש. התצוגה החדשה, היא למעשה שדרוג של "חצר הסרקופגים" -תצוגה קיימת בבית העם שהוקמה בשכונת אפרידר לפני יותר מ-50 שנה.

רצפת הפסיפס בטיילת יקותיאל אדם באשקלון, נחשפה במסגרת חפירות הפיתוח של השכונה בשנות ה-60. היא שייכת לקפלה נוצרית, או למבנה אחר מתוך כנסייה מהתקופה הביזנטית – מלפני כ-1500 שנה. רצפת הפסיפס המרשימה, מעוטרת בדגמים גיאומטריים וצמחים.פסיפס זה, שומר ושוחזר לאחרונה ע"י מומחי מנהל השימור ברשות העתיקות. לצד הפסיפס, הוצבה תצוגה של מתקני חקלאות, המזמנת הצצה לחיי היום-יום בארץ ישראל. הפריטים הארכיאולוגים נבחרו, במטרה להמחיש כיצד הם שימשו בעבר בתהליך הכנת המזון (שמן, זית וקמח), ובהשגת מים, הובלתם ואגירתם.

שתי התצוגות הוקמו ביוזמה משותפת של עיריית אשקלון ורשות העתיקות, ובכל המוקדים מתקיימת פעילות משותפת לעירייה ולרשות העתיקות בחגים. הפיכת הנכסים התרבותיים למוקד השכונות העירוניות, זוהי גישה שהולכת ותופסת מקום בתכנון שכונות היום, ובמקומות שונים, כדוגמת מודיעין-מכבים רעות, לוד, ראש העין, ועוד, הערים רואות בעתיקות נכס, ונותנות לארכיאולוגיה מקום של כבוד כבר בעת תכנון השכונות, ומקרבות את התושבים לעברם.

שלושת האתרים שהוצגו מתוחזקים היטב. העיריה רואה באתרים מכלול אחד, דואגת לתחזוקה שותפת ויוזמת אירועים לחינוך הרשמי והבלתי רשמי כמו גם לכלל התושבים. תכני האירועים קשורים בתכני האתרים, מעצימים אותם ובונים את זהות העיר והקהילה.

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו אמר בטקס השקת בפרויקט הארצי, כי: "משרד המורשת מבקש לספר את הסיפור המאחד והמרגש של כולנו. ארץ ישראל רוויה בסיפורים מאלפים שמלמדים על הנשמה הגדולה שיש לעם הזה. מצפה לראות את האתרים הולכים ומוקמים ולא פחות חשוב - את המוני ישראל באים לבקר".

"במדינת ישראל קיימים עשרות רבות של אתרי מורשת משמעותיים ומרשימים בני מאות ואלפי שנים, שנמצאים בלב יישובים ושנזנחו וננטשו לאורך השנים", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "עכשיו, מתגייסים משרד מורשת ורשות העתיקות – באמצעות מנהל השימור שלה, למהלך שלא רק ישמר את המבנים העתיקים הקדומים, יטפל בסכנת ההתמוטטות שלהם וינגיש אותם לשימוש הציבור, אלא גם יפעיל את הקהילה כך שזו תתחבר לשורשיה ולסיפורה המקומי באמצעות עבודת ידיים".

לדברי שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים: ״ישראל משקיעה תקציבי ענק בהיערכות ובהכשרת הדור הצעיר לעתיד. בד בבד עם זה חובה להנחיל לדור הבא את מורשת העבר. כפי שנאמר: עם שלא יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. היערכות לעתיד משמעה לימוד המורשת. אני מבקש להודות לכל השותפים״. 

1. אירוע גזירת הסרט בטקס ביום א'. צילום: דרור סיתהכל, רשות העתיקות

2-4. מיריי אלטיט, מחזיקת תיק מורשת בעיריית אשקלון, בנאומה בכנס. דרור סיתהכל, רשות העתיקות

5-6. שכונת עיר היין. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

7. חצר הסרקופגים. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

8. פסיפס יקותיאל אדם. צילום: גיל להב