בשבעה באוקטובר שכלת את בתך האהובה סיון הי״ד

בשיקולי וועדת פרס ירושלים לשנת תשפ״ו נאמר:
״ענתי, רתמת את כל כישורייך ומכאובך האישי כדי להוביל מהלך לאומי של הנצחה, חיזוק הזהות היהודית, ובניית החוסן הציבורי במדינת ישראל.
בשבעה באוקטובר שכלת את בתך האהובה סיון הי״ד, שנרצחה באכזריות בביתה יחד עם בן זוגה נאור חסידים הי״ד, בשכונת דור צעיר בקיבוץ כפר עזה.
מתוך התהום העמוקה של השכול, בחרת שלא לסגת אל הכאב הפרטי, אלא להפוך אותו למנוע של עשייה ציבורית והנצחה בין דורית.״
אולם שלם מחא כפיים בהתרגשות כשענתי אלקבץ נשאה את דבריה:
״הטרגדיה האישית שלי היא גם טרגדיה לאומית של העם שלי.
בשבת השחורה, הטבח הגדול בתולדות המדינה, כאן במדינה עם צבא, המנון ודגל באו לרצוח אותנו שוב, רק על עצם היותנו יהודים.
ההיסטוריה של העם שלי התפרצה אל תוך הבית שלי. מצטערת על שהשבר העמוק באמון- הוא שסלל עבורי את הדרך אל האמונה.
הלוואי שנצליח שבתי העדות בשכונת דור צעיר בכפר עזה יוכרזו כאתר מורשת לאומי לעם היהודי וישמרו באתרם עבור הדורות הבאים.
אני מודה לכם על המעמד המרגש הזה ומבקשת לשאת כתפילה
״ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם… שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
ישעיהו נ״ו)

בתמונה:
ענתי אלקבץ זוכת פרס ירושלים עם בתה סיון הי״ד

1. בתמונה הכללית: ענתי אלקבץ זוכת פרס ירושלים למנהיגות, לצידה שמעון אלקבץ והשר למורשת הרב עמיחי אליהו ומו״ל העיתון בשבע דודו סעדה ודודי פינקל