״לכל יהודי יש יעוד גדול ובעל משמעות״

במהלך המרוץ של החיים, האדם צריך לחיות את עצמו ולבנות את החלק שלו.
תמיד להיות עם עניים פקוחות לעבר הפאזל של הכלל, משום ששינויים מתמידים חלים בכלל וכן בפרט.
אם לא יהיה קשוב וערני לנעשה יכול להגיע למצב, שהחלק שלו, לא תואם את החסר בפאזל הכללי.
כך יום על יום, חודש על חודש, שנה על שנה, הולך העולם ובונה את יעודו לאותו דור, וכשמסתיימת התקופה, נחתם הדור ומתחיל דור חדש, פאזל חדש, כללי ופרטי.
האדם צריך לדעת שהיעודים שלו בחיים נחוצים, לא רק לעצמו והם בעלי חשיבות לא רק כלפי בני משפחתו, אלא לכל יהודי יש יעוד גדול ובעל משמעות. אך רק בשמים כל אחד ידע, כמה המשמעות שלו היתה חשובה ונחוצה לקיום העולם.
לכן על כל יהודי להבין ולקדש את מעשיו בעולם הזה ולא להכנס לעצת היצר הרע, אשר משריש באדם, הרגשות של קטנות וחוסר משמעות. האדם צריך לדעת שהוא מגדל אור גדול ומעשיו בכוחם לשנות עולם לטוב וח״ו לרע.
אם כך כל אדם חייב לדעת שבן מלך הוא ולנהוג כבן מלך, אך בליבו לשמור ולהיזהר ממידת הגאווה, שלא תהרוס את כל מעלתו.
הגאווה חללים רבים הפילה. לכן חלקו רבותינו מדורי דורות אך ינהג האדם, האם כבן מלך בלבוש משובח וברוממות או בפשטות ובזולות, בשביל שלא יהיה מקום ליוהרה ולגאווה. היו גדולי עולם שנהגו כך ואחרים נהגו אחרת. בקהילתינו אחזנו מימים ימימה את דרך אבותי ורבותי לנהוג בחכמה, כבן מלך בטוב טעם ודעת ״למדני חוקיך״.
ידע האדם שיש לחיצוניות, השפעה גדולה על הפנימיות וכאשר האדם בנפילה, הכל קשור אחד בשני וההשפעה כוללת והירידה כללית ח״ו. לכן על האדם לעבוד על עצמו, להיות בשמחה ובגדולה בנפש ואל יתן האדם לדחפים של רגע להורידו למקומות נמוכים, כי הנפש של האדם בנויה מהרבה שכבות. שכבה על שכבה, זכרון על זכרון וברגע אחד הכל עולה וצף לאדם והרבה פעמים אין על מה ולמה. אך זה עצת היצר הרע,לגרור את האדם לעצבות, לנפילה וליאוש. ובכלל אין על מה, מספיק שאדם שעומד לידך נמצא במחשבות רעות וביאוש האדם מדביק אותך בעצבות וביאוש.
המחשבות מדבקות לטוב או לרע.
מספיק שעברתם ליד ריח מסויים ולא שמתם לב. אבל הריח הזה עמוק, עמוק בנפש מזכיר לכם שלפני שנים ברגע שהרחתם את הריח הזה הצטערתם. מיד נופל האדם לעצבות, בלי להבין ולדעת למה. כך ללא סיבה האדם מדרדר לעצבות ליאוש, למחלוקת ולדברים רעים ומנפילה אחת אדם יכול להידרדר לחורבן עצום.
הדור שלנו, הוא דור של תהום וכאשר מתחילה ההדרדרות בכל ענין היא הדרדרות בלי מעצורים. אז האדם מאבד את התכלית שלו בחיים, להיות חלק מהשלם והשלם שמשלים את העולם לא יכול להיות חלק שבא מעצב ומצער ומיאוש.
לכן ישמח האדם במקום שבו הקב״ה שם אותו ויחפש במקום הזה איפה ומה הוא יכול לפעול,לעשות מהמקום אשר הוא נמצא בו.
הדור הזה, שאנו נמצאים בו עד ביאת משיח צדקינו. אנו מחויבים לקדש את הדרך אשר בחרנו בה, מסלול החיים התורות, ההנהגות, המנהגים והלימוד היומי ובראשו ״ספר דברים״.

מיום עומדי על דעתי באווירה שגדלנו בה, בבית של המאורות הגדולים. לשני המשפחות הרמות פינטו ואבוחצירא ליקטנו ואספנו וינקנו בנפש גרסא דינקוטא ובגיל שלוש עשרי שנים יצאנו לרחובה של עיר למסור שיעורים. וכך במשך עשרות שנים, עברנו מבית לבית מעיר לעיר, ממדינה למדינה, עברנו דברים שאין לתאר ואין לשאר עד הנסיון העשירי של העקדה. לרדת למקום הנמוך בעולם, בדוחק הקשה בעולם וביסורים הקשים בעולם, בתוך האפלה הקרנות קשות וכאבי מות, עד אשר בלילה בוכים, מי יתן יום וביום בוכים מי יתן לילה. הקב״ה לקח ממני כל דבר של תאווה ואנו חיים היום בחסד והמחדש בטובו. בכל יום נותן לי חיים, דבר יום ביומו וכל יום של חיים הוא חסד, מאוצר מתנת חינם. בנקיות הדעת ובאהבה תמימה לבורא עולם אנו חיים, חיים של ראית בית דין של מעלה כל רגע. ועל כל צעד חושבים אך ומה נענה על ענין זה או אחר לפני כסא כבודו.

מרגישים ויודעים שהימים האלו ניתנו לנו רק על דבר אחד לצעוק בשער בת רבים ולהודיע ולידע את הדרך של קהילת קודש ״שובה ישראל״ שבה ישכון אור הלימוד של בשרו מיום ליום, סולל כול יום את הדרך לשמיים והחתום של שבת קודש ״ספר דברים״ משנה את כל סדרי בראשית ומביא לארץ ולדרים מהות אחרת לטובה ולברכה.
ספר דברים הוא הכח של הדור להחליש את הסטרא אחרא קראים בעולם תהליכים קשים מאוד אשר במרוצת החיים אין העולם שם לב לתהליכים האלו. רוח ארסית של כפירה ושל פריקת עול, נושבת בעולם.
הרוח הזאת לא משנה את הלבוש אלא משנה את הנפשות. ישנם אנשים הלבושים כיראה ה׳ ואף מעבר לזה שרוח הכפירה המיתה אסון על נפשם הדרך של שובה ישראל היא מאירה לארץ ולדרים בחן בחסד וברחמים.

התורות וההנהגות ממתקים את הדין והלימוד סולל את הדרך וספר דברים מחיה מתים ומקים שכינתה מעפרה וכפי שעשה אבינו הראשון אברהם אבינו, שעמד וקרא בשם ה׳ אל עולם, כך עלינו לקרא ולצעוק על כל הר ועל כל מקום שאפשר מי לה׳ אלי בדרך העולה בית אל זו דרך ה׳ שבא ישכון אור והיא משלימה את הפאזל הפרטי והכללי.
ידע האדם שגם אותם אנשים שהתעברה בהם נשמה לא ראויה ונשמה המזיקה, כאשר לומד הלימוד היומי ולומד ספר דברים מקווה ישראל ה׳ נפשו מטהרת והנשמות הפסולות מניחות אותו, כי האש של הכלל שקדש וטיהר את הלימוד הקדוש הזה וכך משנה תורה מנתק מהאדם את ההתעברות של הנשמות הפוגמות, הנלחמות להוריד את האדם ליורדה דומה.
בבקשה מכל אחי ורעי לחזק הדרך וזו קבלה בחיי ואחרי לכתי, ידע כל מי שמקדש את הדרך הזאת שבחיי משתדל אני גם בימים שאני בכאבים ויסורים לעתיר על כל שם ושם וגם אחרי מותי אפה שבורא עולם יגזור עלי להיות אני ילחם על כל מי שילך בדרך הזאת להציל את נשמתו ושיזכה לרחמים מרובים מהשמיים זו הדרך שבה ישכון אור.
כל מי שחי בדרך הזאת ומקדש אותה יקדשו אותו מן השמים וחן וחסד ירדפהו כל ימי חיו.

כל אחד מבני קהילתינו יעמוד בכל בוקר כמה רגעים ויהרהר בדעתו ויקבל עליו על מלכות שמיים וידע שחלק מהמלחמה היומית שלו לקרב יהודים לדרך שהיא דרך האמת של הדור.
ובחזרתו לביתו בסוף היום יעמוד כמה דקות ויעשה חשבון נפש, כמה נפשות קרבתי היום לדרך ה׳ כמה יהודים, ילמדו הלמוד היומי, כמה נשמות קדושות יתיחדו וילמדו ספר דברים, כמה סאה הגדלתי את המקוה של ספר דברים.
כל יהודי הלומד ספר דברים מגדיל את כח הטוב ואת החומה הבצורה העוצרת את רוח הטומאה וכך מוסר את נפשו בלילה לפני בת דין של מעלה עם כח שמשה רבנו מלמד עליו זכות בישיבה של מעלה.
אנו חיים בדור שלא ישכך ימים אלו, הם יחקקו בדברי הימים.
העולם נמצא בתהליכים של שינוים עצומים, עוד פרק בדברי הימים הסתיים. היו דורות של שופטים, נביאים, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים ואחרוני האחרונים.
דור זה הוא דור יתום ודור ריק.בדור הקודם נשענו על הקדושים שמסרו את נפשם על יהדותם ועלו קורבן על מזבח השנאה. הדור הזה המזבח הוא של הכפירה ואוי לנפש שנזבחה על קורבן הכפירה.
נחזק האמונת חכמים ונקדש את הדרך שמליוני יהודים טהורים היא ההצלה והמפלט להנצל מרוח הזמן.
באהבה מרובה ובתפילה שכל היסורים הקשים שאנו עוברים יהיו כפרה על כלל עם ישראל יאשיהו יוסף