סקר ״דיירקט פולס״: הליכוד עולה ובנט צונח

סקר שערך ״דיירקט פולס״ מצביע על מגמה שבנט מתרסק והליכוד עולה. הסיבות לכך מפורטות כאן.

א. בעיות בלגיטימציה הציבורית:
עפי״ר ממשלות וראשיהן זוכים לעדנה בסקרים ב- 100 הימים הראשונים לכהונתן. כאן קורה הפוך, ובאופן דרמטי. אין עוררין, כי היצירה השערורייתית במושגי המשטר הדמוקרטי שנוצרה בחטא, לפיה העומד בראשות הממשלה זוכה ללגיטמציה ציבורית של 5%, נותנת את אותותיה הלא שגרתיים בסקרים כבר בתחילת הקדנציה.

ב. עליית הליכוד
הליכוד עולה מ-30 מנדטים ל-35 מנדטים ( עלייה של 17%). עלייה אלקטוראלית משמעותית זו מתכתבת עם סקרי שביעות הרצון מתיפקוד הממשלה ( 59% נותנים ציון נמוך לתיפקודה של הממשלה) ובעיקר לבנט ( רק 12%!!!). ובהתאמה לאחוזי התאמה גבוהים לראשות הממשלה, להם זוכה נתניהו באותם סקרים (46% ).

ג. ימינה ובנט
התרסקותה הדרמטית של ״ימינה״ על גבול אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד ( ירידה של 43%) כשבנט מכהן כראש ממשלה - היא דרמה אפילו במושגי שיאי גינס!!! היא מתכתבת עם סקרים שפורסמו כבר על חוסר התיפקוד ואחוז הלגיטימציה הציבורית הנמוך במיוחד של בנט וממשלתו . את המנדטים מאבדת ״ימינה״ לגוש הימין. כך גם ״תקווה חדשה״.

ד. עליית גוש הימין
גוש הימין ע״פ הסקר מתחזק מ-52 מנדטים ל-58 מנדטים. מפלגות הציר, ״ימינה״ ו״תקווה חדשה״ ( שיחד מהוות בכנסת 13 מנדטים ) מאבדות 6 מנדטים ותורמות בכך לחיזוק גוש הימין.

ה. המפלגות הערביות:
המפלגות הערביות ( המשותפת ורע״מ ) עולות יחד מ-10 מנדטים ל-13. דווקא כאן יש הבדל מהותי בין סקרים לבחירות. זאת בשל אחוזי הצבעה נמוכים באופן מסורתי במגזר הערבי הנותנים את אותותיהם בבחירות ולא בסקרים.

סוף דבר:
מהפך פוליטי אין, מגמות ישנן. כדי שהליכוד יגיע ל-40 מנדטים ולקואליציית ה-61, נדרשת אסטרטגייה חדשה, תכנית עבודה סדורה וקריאטיבית, שינוי דיסקט ופורמולת נצחון שונה. וזה יקרה.

הכותב:
יואל ישורון
מרצה למדעי המדינה
המכללה האקדמית אשקלון

הסקר של מכון ״דיירקט פולס״ שדגם 701 נסקרים, הוא גדול יחסית לסקרי בחירות. נכון, אין בחירות ברקע, ולכן הסקר בעיקרו מצביע על מגמות.

א. בעיות בלגיטימציה הציבורית:
עפי״ר ממשלות וראשיהן זוכים לעדנה בסקרים ב- 100 הימים הראשונים לכהונתן. כאן קורה הפוך, ובאופן דרמטי. אין עוררין, כי היצירה השערורייתית במושגי המשטר הדמוקרטי שנוצרה בחטא, לפיה העומד בראשות הממשלה זוכה ללגיטמציה ציבורית של 5%, נותנת את אותותיה הלא שגרתיים בסקרים כבר בתחילת הקדנציה.

ב. עליית הליכוד
הליכוד עולה מ-30 מנדטים ל-35 מנדטים ( עלייה של 17%). עלייה אלקטוראלית משמעותית זו מתכתבת עם סקרי שביעות הרצון מתיפקוד הממשלה ( 59% נותנים ציון נמוך לתיפקודה של הממשלה) ובעיקר לבנט ( רק 12%!!!). ובהתאמה לאחוזי התאמה גבוהים לראשות הממשלה, להם זוכה נתניהו באותם סקרים (46% ).

ג. ימינה ובנט
התרסקותה הדרמטית של ״ימינה״ על גבול אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד ( ירידה של 43%) כשבנט מכהן כראש ממשלה - היא דרמה אפילו במושגי שיאי גינס!!! היא מתכתבת עם סקרים שפורסמו כבר על חוסר התיפקוד ואחוז הלגיטימציה הציבורית הנמוך במיוחד של בנט וממשלתו . את המנדטים מאבדת ״ימינה״ לגוש הימין. כך גם ״תקווה חדשה״.

ד. עליית גוש הימין
גוש הימין ע״פ הסקר מתחזק מ-52 מנדטים ל-58 מנדטים. מפלגות הציר, ״ימינה״ ו״תקווה חדשה״ ( שיחד מהוות בכנסת 13 מנדטים ) מאבדות 6 מנדטים ותורמות בכך לחיזוק גוש הימין.

ה. המפלגות הערביות:
המפלגות הערביות ( המשותפת ורע״מ ) עולות יחד מ-10 מנדטים ל-13. דווקא כאן יש הבדל מהותי בין סקרים לבחירות. זאת בשל אחוזי הצבעה נמוכים באופן מסורתי במגזר הערבי הנותנים את אותותיהם בבחירות ולא בסקרים.

סוף דבר:
מהפך פוליטי אין, מגמות ישנן. כדי שהליכוד יגיע ל-40 מנדטים ולקואליציית ה-61, נדרשת אסטרטגייה חדשה, תכנית עבודה סדורה וקריאטיבית, שינוי דיסקט ופורמולת נצחון שונה. וזה יקרה.

הכותב:
יואל ישורון
מרצה למדעי המדינה
המכללה האקדמית אשקלון