גל חזיזה
13.01.13 / 18:30
הבחירות לראשות העיר יתקיימו עוד 9 חודשים ושיא מערכת ההסברה עוברת דרך הפייסבוק והאינטרנט , השמצות
הבחירות לראשות העיר יתקיימו עוד 9 חודשים ושיא מערכת ההסברה עוברת דרך הפייסבוק והאינטרנט , השמצות אין סופיות, דפי פייסבוק בעד ונגד וקנין ואיתמר שמעוני לא נשאר מאחור עם דף גם בשפה הרוסית , אין ספק שהאינטרנט תהיה הזירה המשפיעה ביותר בקרב על ראשות העיר.
לפי נתוני פייסבוק הרשמיים באשקלון ישנם כ 19240 משתתפים שלפחות כ 35 אחוז מהם מתחת לגיל עם זכות הבחירה (18 שנים) כלומר לפחות שליש מהבוחרים האפשריים נמצאים באינטרנט אם ניקח בחשבון את המצביעים לפי הסקטורים (דתיים חרדים, דוברי השפה הרוסית) אז האחוזים שניתן להשפיע עליהם הוא גבוהה ומגיע ל 60 אחוז. [caption id="attachment_25113" align="alignright" width="283"]
פרסומת ממומנת בפייסבוק: דף אחד בעד וקנין דף שני נגד וקנין[/caption] רה"ע בני וקנין מתהדר עם 10290 חברים בדף הרשמי של רה"ע וקנין. מתחרהו לתפקיד איתמר שמעוני 3374 בדף בעברית ו 1374 בדף בשפה הרוסית. אין ספק שאותם דפי מתמודדים מנוהלים בידי אנשי מקצוע שעוסקים בתחום, הדבר מתבטא החל מהעיצוב הגרפי,במסרים ותדירות העדכונים. כספים רבים ושעות רבות מושקעים בניהול אותם הדפים, הפייסבוק הוא אינדיקציה הכי טובה למצב הרוח של הרחוב האשקלוני, כמו אתרי האינטרנט המקומי שגועשים על כל כתבה פוליטית שבדרך כלל מעניינות רק אחוזים בודדים מתושבי אשקלון בשיגרה לקראת הבחירות מתמלאות בעשרות טוקבקים של אזרחים ושל טוקבקיסטים מקצועיים שמנהלים את הקרב על לבבות הבוחרים דרך התגובות והלייקים. פולטיקאים רבים הזניחו את התקשורת הכתובה לטובת התקשרות דרך האינטרנט ודוגמה לכך ניתן לראות את הקמפיינים של המפלגות הגדולות לקראת הבחירות לכנסת, המפלגות שמעסיקות מספר אנשים "ניו-מדיה" (אנשי פרסום המתמחים באינטרנט) במקביל על תחזוקת הפייסבוק של המתמודדים לאותה רשימה, השכיל לעשות יאיר לפיד שהפך את אתר האינטרנט של המפלגה והפייסבוק האישי לזירת הפרסום הכי גדולה, ההצלחה של הפוליטיקאים הארציים לא פסחה על הפוליטיקאים שמעוני ווקנין שמנהלים קרב ההסברה בפייסבוק. בקרב על לב הקהל האשקלוני נפתחו אף מספר לא קטן של דפים נגד רה"ע בני וקנין המוביל שבניהם "אשקלון שלנו" שמרבה לתקוף את וקנין בנקודות רגישות רק לאחרונה העלה הדף תמונה משופצת בפוטושופ עם דמותו של וקנין מחופש לנפוליאון עם הכיתוב "אם אתה רוצה להצליח בעולם, הבטח הכול וקיים כלום". אין ספק שאתו דף מנוהל לא ע"י חובבן בביתן בשעות אחרי הצהריים אלה ע"י אנשי מקצוע שלא מחבבים את וקנין בלשון המעטה. איתמר שמעוני הגדיל לעשות והקים שני דפי פייסבוק, דף פייסבוק לדוברי השפה הרוסית ודף פייסבוק לדוברי השפה העברית, שמעוני מעלה סטטוסים אישיים עם אייטמים רכילותיים שגורמים לאהדה עם אוספי תמונות של כנסי בחירות של שמעוני ברחבי העיר בנוסף שמעוני משלב גם קטעי עיתונות ומכתבים שהוא שולח ורה"ע וקנין, אין ספק שדפי הפייסבוק של שמעוני מנוהל בידי אנשי מקצוע מקצועיים עם התערבות אישית של שמעוני בתכנים. לעומת זאת דף הפייסבוק של וקנין מנוהל באופן שמרני ומתעדכן בקצב יומי עם עשרות כתבות שבועיות מלוות באוספי תמונות המרבות לשבח את פועלו של רה"ע, עם אמירות אישיות ובאנליות של "שבת שלום" וכדומה, נראה שמי שמנהל את דף הפייסבוק של וקנין פחות יעיל ומקצועי וכמות העדכונים הסתמיים הרבים פוגעים באטרקטיביות של הדף, בנוסף תושבי העיר מצאו להם בימה לכתיבה לא נאותה בתגובות לפוסטים שמעלה רה"ע. גם האזרחים והפוליטיקאים לעתיד הקימו קבוצות בפייסבוק הפועלים לא פחות ביעילות מהדפים המקצועיים של המתמודדים לראשות העיר, זאת בעיקר בגלל המספר הרב של המשתתפים ומנהלי הקבוצות והנושאים היום יומיים שמעלים באותם קבוצות, דוגמה לדף כזה הוא "אמהות מאשקלון הרוצות לשנות" עם 2500 חברים וחברות הדף מהווה כתובת לתושבים בעיקר בנושא החינוך ואיכות החיים בעיר. עוד דף מעניין הוא "קבוצה סגורה לאשקלונים" שמתעדכן בנושאים חירום ושיגרה בעיר עם 2300 משתתפים. מה עם שאר המתמודדים וחברי המועצה? לפי בדיקת אתר אשקלונט נראה שלמעט שמעוני ווקנין שאר המתמודדים כמעט ולא פעילים ברשת, חברי מועצה כמו אורן שני ואבנר סויוסה אך ניכר שהכתיבה היא חובבנית ולא עקבית המתבטא בעיקר בניהול בכמות עדכונים שמעלים המתמודדים, מי שכן ראוי לציון הוא יורם שפר שמקפיד לעדכן סטטוסים עדכניים בנושאי איכות הסביבה ותומר גלאם שמעדכן מידי פעם על הפעילות בעיר אך רמתם של אותם הדפים מפגרים מאחור מאחורי וקנין ושמעוני. ההערכות הם שאחרי ה 22 לחודש (הבחירות לכנסת) המתמודדים וחברי המועצה יעלו הילוך ואנו התושבים נזכה לאין ספור בקשות חברות מכל הקשת הפוליטית ובמסרים סמויים וגלויים בעד או נגד מעומד זה או אחר... מה שכן בטוח שהקרב על הלב הבוחרים זירת האינטרנט תהיה זירת ההסברה העיקרית.
