היכן נעלמים השטחים הציבוריים של אשקלון?



לפני כ 17 שנים, כאשר החלטנו שאנו חוזרים לארץ וחיפשנו מקום למגורים הגעתי לביקור ראשון באשקלון. הדבר

לפני כ 17 שנים, כאשר החלטנו שאנו חוזרים לארץ וחיפשנו מקום למגורים הגעתי לביקור ראשון באשקלון. הדבר הראשון שמשך את עיניי היו השטחים הפתוחים של העיר. הרבה שטחים ירוקים וגינות נאות בין הבתים, המרחקים בין הבניינים היו גדולים מהנהוג במרכז הארץ, חוף ים נקי מבנייה (המרינה עוד לא הוקמה) וגן לאומי מדהים. לא הכרתי את העיר אבל כבר אז הגעתי למסקנה שהמקום הזה שונה ויש בו פוטנציאל ועתיד. וכאשר, ב 1999 חזרנו לארץ עברנו להתגורר באשקלון.

אבל מאז, המצב השתנה ומשתנה במהירות. ככול שעובר הזמן המרחק בין הבניינים הנבנים קטן, מה שמצביע על אחוזי בניה גדולים יותר (יותר כסף לקבלנים פחות איכות חיים לתושבים),

[caption id="attachment_29567" align="alignright" width="300"]לאה מלול: בניינים רבי קומות גם במרכז אפרידר תרחיש שעלול להתקיים לאה מלול: בניינים רבי קומות גם במרכז אפרידר תרחיש שעלול להתקיים[/caption]

שכונות מתרחבות אבל גני הילדים ובתי ספר יסודיים לא נבנים בצידם (מדוע לבזבז שטח בנייה טוב לטובת שטח ציבורי שאין בו רווח?). יותר תושבים גרים על שטח נתון ומצוקת החנייה בו רק מתגברת (מחניות חינם לא עושים כסף).

אין דבר המצער אותי יותר מאשר לראות את הפוטנציאל של העיר מתבזבז ונעלם כתוצאה מניהול רופס של העיר, העדפת אינטרסים אישיים על פני אינטרסים ציבוריים והתעלמות מוחלטת מהצרכים של האוכלוסיות השונות בעיר.

נשאלת השאלה. מתי לאחרונה נעשתה תוכנית מתאר כללית לעיר? מתי נבחנו השינויים הדמוגרפים שעוברת העיר? מתי הוצגה תוכנית הלוקחת בחשבון את כל העיר? מתי בכלל הוצג חזון לעיר? איך העיר תיראה בעוד 10 שנים, 20 שנים וחמישים שנים.

פיתוח העיר דורש פשרות בין הצרכים של האוכלוסייה, של הסביבה ושל הכלכלה. חברה המנצלת משאבים קריטיים באופן שאינו מרוסן תקרוס. חברה יכולה להימנע מקריסה אם תמצא את נקודת האיזון בין גידול אוכלוסין מול צריכת המשאבים הקיימים. וכדי להגיע לנקודת האיזון, יש צורך קודם להכריע איזו עיר אנחנו רוצים, מה יהיה אופייה של העיר? האם זו תהיה עיר שתושביה רק גרים בה או גם חיים בה? איך תושבי העיר יתפרנסו בעתיד (תעשיה כבדה ומזהמת, תעשיה עילית או תיירות)?

אלו הם חלק מהשאלות החשובות שעל התושבים להכריע בהם. מהתשובות יש לגזור תוכניות ל 20 שנים ו 30 שנים. התוכניות יגדירו את גודל השכונות, את השטחים הציבוריים, את המוסדות הציבוריים (כגון בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, מקוואות וכו').

השטחים הציבוריים חייבים לכלול שטחי גינות ופארקים בין השכונות, שטחים המיועדים לפעילויות נופש לתושבים בתוך השכונות כמו גני משחקים עבור פעוטות, ילדים ונוער, מנוחה וטיול למבוגרים, שטחי פעילות, ועוד. יש צורך בשטחי התכנסות רחבות וכיכרות, המשמשות להתכנסות מאורגנת או ספונטנית וכמובן שטחים המיועדים לפעילות ספורט, תוך הפרדה בין שטחי ספורט בתשלום לשטחי ספורט ללא תשלום.

כאשר אבחר, אחת הפעולות הראשונות שהעשה תהיה להגדיר חזון לעיר. זה תהליך שחייב להיעשות ביחד עם התושבים ובעזרתם. מיד לאחר מכן, נבנה תוכנית מתאר לעיר  שתוצג לתושבים באופן גלוי ופתוח, יתקיים דיון פתוח לכול ועם תוכנית מוסכמת נתחיל לשנות ולשפר את העיר.

התהליך הזה אינו רעיון שלי, זהו תהליך שמתבצע כמעט בכול עיר בארצות הברית. הוא מאפשר לתושבים להשפיע על אורח חייהם, איכות חייהם, עתידם ועתיד ילדיהם.

גישה זאת לניהול העיר היא מתחייבת ולא יעבור זמן רב בו כל הערים בארץ יחויבו לנקוט באופן ניהול זה. היא מובילה לעיר בעלת איכות חיים גבוהה המבוססת על משאבים טבעיים ועקרונות של קיימּות, צדק סביבתי, צדק חברתי וצדק חלוקתי. היא מאפשרת את פיתוח העיר וצמיחתה תוך מתן התייחסות מיוחדת למרכיבי הטבע והסביבה, ייעול השימוש בקרקע, ושיפור אפשרויות התנועה במרחב העירוני.
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה