יוסי פרטוק
25.11.15 / 00:07
ועדת הפנים דורשת להקים ועדה בינמשרדית להסדרת שיפוי רשויות ואזרחים שייפגעו מסופות ומנזקי טבע. אתר news 1
כשנופל על עיר מבול עם כמות מים של שלושה חודשים, היא לא יכולה להיות ערוכה לכך. להיערך לאירוע כל כך יוצא דופן זה תכנון לא נכון ובזבוז הון", אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ דודי אמסלם בדיון (יום ג', 24.11.15) על היערכות רשויות מקומיות להתמודדות עם סופות ונזקי טבע, "אבל כשזה קורה, המערכת חייבת לטפל באזרח הנפגע. המערכת המתכננת לוקחת סיכון ולא נערכת לאירועי קיצון, אבל המשמעות היא שבעת צרה היא חייבת לשפות את הנפגעים. מאיפה יביא ראש עיריית אשקלון 20 מיליון שקל כדי לתקן את נזקי השיטפון? יוריד מהחינוך? מהרווחה? במה זה שונה מנחיתת גראד או רעידת אדמה?"
לירון אדלר, היועצת המשפטית של הוועדה: "בחקלאות יש מנגנון מעוגן בחקיקה. הממשלה צריכה להגדיר את האירוע כאסון טבע ולהגיד מה יהיה גובה הפיצוי. נותנים פיצוי על מה שאי-אפשר לבטח. מה שחסר לנו זו מסגרת שאומרת מה עושים. בעבר ניתנו כספים ותקציבים ממשרדי האוצר והפנים לאחר אירועי שלג, אבל אין מנגנון. צריך להכין מנגנון".
איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון: "משרד הפנים הפנה אותנו למשרד התשתיות. ואלה אמרו זה לא אנחנו. נבחרנו כעיר הראשונה שתעשה פיילוט הערכות לצונאמי, אבל לשיטפון הזה לא יכולנו להתכונן. העיר קיבלה גשם בכמות לא צפויה. נשבר שיא".
ליזי אורון, עיריית נתניה: "היו לנו משבי רוח של מעל 100 קמ"ש. עצים בני עשרות שנים התמוטטו, למרות שכולם היו גזומים. רהיטים התעופפו מקומות עליונות. עבדנו כמו במבצע צבאי לפנות צירים עם 10 שופלים ו-20 מנופים. נעקרו דלתות שעמדו 20 שנה". נאוה רונן, עיריית נתניה: "בבריטניה הפרלמנט אישר הקמת פול ביטוח שיטפונות. צריך להקים גם אצלנו פול ביטוח בסבסוד ממשלתי".
יו"ר ועדת הפנים סיכם: "משרד הפנים חייב לקחת אחריות - קודם כל לתת מענה לערים שנפגעו לאחרונה כמו אשקלון ורעננה. הם בינתיים מפעילים קבלנים ומקצצים במקומות אחרים. אני דורש התערבות מידית. בנוסף יש צורך בהסדרה של כל הנושא. אני משתומם איך לא הסדרתם זאת עד עכשיו, כמו בחקלאות. קריסת כביש זה אירוע יותר חמור מברד על תפוזים. הוועדה דורשת ממשרד הפנים להקים ועדה בינמשרדית בשיתוף השלטון המקומי ומשרד האוצר שתקבע את היקף הקרן ומה החלוקה בין המדינה לרשויות המקומיות. יש להסדיר שיפוי גם לנזקי תשתית ובעיקר לשים דגש על נזקים פרטיים, שם הכי קשה. אדם ניזוק לפעמים בעשרות אלפי ₪. בעוד 3 חודשים יתקיים דיון נוסף בו יתבקש משרד הפנים להציג נהלים שתגבש הוועדה הבינמשרדית בנושא".
לירון אדלר, היועצת המשפטית של הוועדה: "בחקלאות יש מנגנון מעוגן בחקיקה. הממשלה צריכה להגדיר את האירוע כאסון טבע ולהגיד מה יהיה גובה הפיצוי. נותנים פיצוי על מה שאי-אפשר לבטח. מה שחסר לנו זו מסגרת שאומרת מה עושים. בעבר ניתנו כספים ותקציבים ממשרדי האוצר והפנים לאחר אירועי שלג, אבל אין מנגנון. צריך להכין מנגנון".
איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון: "משרד הפנים הפנה אותנו למשרד התשתיות. ואלה אמרו זה לא אנחנו. נבחרנו כעיר הראשונה שתעשה פיילוט הערכות לצונאמי, אבל לשיטפון הזה לא יכולנו להתכונן. העיר קיבלה גשם בכמות לא צפויה. נשבר שיא".
ליזי אורון, עיריית נתניה: "היו לנו משבי רוח של מעל 100 קמ"ש. עצים בני עשרות שנים התמוטטו, למרות שכולם היו גזומים. רהיטים התעופפו מקומות עליונות. עבדנו כמו במבצע צבאי לפנות צירים עם 10 שופלים ו-20 מנופים. נעקרו דלתות שעמדו 20 שנה". נאוה רונן, עיריית נתניה: "בבריטניה הפרלמנט אישר הקמת פול ביטוח שיטפונות. צריך להקים גם אצלנו פול ביטוח בסבסוד ממשלתי".
יו"ר ועדת הפנים סיכם: "משרד הפנים חייב לקחת אחריות - קודם כל לתת מענה לערים שנפגעו לאחרונה כמו אשקלון ורעננה. הם בינתיים מפעילים קבלנים ומקצצים במקומות אחרים. אני דורש התערבות מידית. בנוסף יש צורך בהסדרה של כל הנושא. אני משתומם איך לא הסדרתם זאת עד עכשיו, כמו בחקלאות. קריסת כביש זה אירוע יותר חמור מברד על תפוזים. הוועדה דורשת ממשרד הפנים להקים ועדה בינמשרדית בשיתוף השלטון המקומי ומשרד האוצר שתקבע את היקף הקרן ומה החלוקה בין המדינה לרשויות המקומיות. יש להסדיר שיפוי גם לנזקי תשתית ובעיקר לשים דגש על נזקים פרטיים, שם הכי קשה. אדם ניזוק לפעמים בעשרות אלפי ₪. בעוד 3 חודשים יתקיים דיון נוסף בו יתבקש משרד הפנים להציג נהלים שתגבש הוועדה הבינמשרדית בנושא".
