הפגנה למען החייל

איבדנו את שלחנו לצבא ילד מדהים - רגיש, חכם, אוהב הארץ, מורעל על הצבא, החברים מעל הכול, ערכים הם נר לרגליו. הוא היה שם בתחושת שליחות ותמיד אמר לי, אני גאה לשרת את העם שלנו. 

הוא אחי הקטן, ככה אני קוראת לו גם בבית ומטבע הדברים, כמו ההורים שלנו, שמחפשים עכשיו כוחות להתמודד עם הצונאמי הזה, דאגתי לו. כשאמרתי לו שמור על עצמך שם בשיחות ערב שבת, הוא היה עונה: אלוהים שומר עליי ואני עם החברים שלי צריכים לשמור על עם ישראל. זה אחי, ילד ציוני בן 19, עם 50 קילו ציוד וטון של אחריות על הכתפיים.

אני רוצה להגיד לכם תודה. קראתי אלפי טוקבקים של תמיכה, קיבלתי המון שיחות עידוד. אני לפחות יודעת שהעם שבשמו אחי היה שם איתו, גם אם שני בכירים במערכת הפוליטית מיהרו לחרוץ את דינו עוד בטרם מסר גרסה לחוקרים אחרי האירוע. 

אותם בכירים הפקירו את אחי הקטן. אני מרגישה שהוא היה פיון שלהם בשדה הקרב וברגע שמשהו קרה הם נבהלו. ממי? מגורמים קיצוניים שהסתערו על צה״ל כדי להכפיש אותו והפכו את אחי לשעיר לעזאזל. זה לא הוגן, לא ערכי ולא מוסרי.

שלחתם ילד להגן על עם ישראל, תגנו עליו כשקורה משהו. זה לא קרה בטיול שנתי, גם לא באימון, זה קרה בזירת פיגוע.

אחי הקטן, שהובא אזוק אתמול לבית הדין הצבאי, לא ציפה לקבל צל״ש על הריגת המחבל, הוא כן ציפה להליך הוגן ואנחנו ציפינו לתמיכה מינימלית של המערכת. 

אני אוהבת את המדינה שלנו, אני כותבת את זה לא לשם הביקורת בלבד, אלא כדי שזה לא יקרה יותר לאף חייל, לאף משפחה: לא ייתכן שהמערכת תפנה עורף לבן שלכם בעת צרה - כי כרגע אנחנו מרגישים שאת הסכין שהמחבל שמט על הכביש בחברון, המערכת תקעה לאחי הקטן בגב: אף טלפון מגורם רשמי, צבאי או ממשלתי, אף ביקור, אף תדרוך, אף שיחה. 

אני לא נכנסת לעניין המשפטי, אני מאמינה שאחי הקטן הרגיש על הכביש בחברון שהחברים שלו והוא בסכנה ברגע שהמחבל זז על הכביש חי והיה חשש שהוא מסתיר מתחת למעיל חגורת נפץ. אין לי ספק שאחי הקטן, שאגב קיבל חייל מצטיין גדודי, הרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון כחייל צה״ל שנמצא בזירת פיגוע חמה. חבל, כואב לי שגורמים מסוימים בחרו בצד של המחבל והטרור ושלחו את אחי להתמודד עם חשד לרצח, כבול באזיקים במדי צה״ל. אבל נתמודד, בעזרתכם, החיזוק שלכם.

אלוהים, תן לנו כוח, להורים ולאחים - ובעיקר לאחי הקטן. אני קוראת למערכת להתעשת - אל תפקירו אותנו, אל תשליכו אותנו עכשיו כשהסיטואציה מורכבת. הרוח הישראלית, שאני חשה באלפי דפי פייסבוק, של אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, צריכה להנחות גם את אלה שמיהרו לתלות את אחי בכיכר העיר, בעיקר את מי שעומד בראש המערכת הביטחונית, שבעצמו ידע לחסל מחבל בידיים, כי הוא ידע שמדובר ברוצח שמתכוון לרצוח ישראלים. אתה, אדוני שר הביטחון, שמיהרת לצלם סרטון ובו כתב אישום מוסרי נגד אחי, צר לי אבל זה היה מאוד לא מוסרי לפני תחקיר ראשוני. אני מקווה שיהיה בך העוז לתקן.

עם ישראל ואנשים טובים מסביבנו, תודה לכם מקרב לב על התמיכה, זה מחזיק אותנו על הרגליים שכמעט קורסות מול הצונאמי הזה.

אנחנו אנשים מאמינים. אתמול בקידוש, בשולחן בלי אח שלנו, בכינו כולנו. אחר כך כשראינו בטלוויזיה ש״עיתונאי״ מסוים אומר ש״מה שהיה חסר לי עד עכשיו זה סעיף רצח״ - והוא דיבר על ירי של חייל צה״ל במחבל שבא לרצוח, רתחנו מזעם. ואלה הם חיינו עכשיו, בין בכי לזעם וכאב גדול והמון דאגה לאחי הקטן, אבל בזכותכם, אנשים יקרים בעם ישראל, בזכותכם נהיה חזקים כי אחי הקטן היה שם בשבילכם ועכשיו אתם כאן בשבילו. תודה ושנזכה לשמוע בשורות טובות, שבוע טוב