דבר תורה לפרשת מסעי וימי בין המצרים מפי כבוד הרב יאשיהו פינטו שליט"א



לכל זמן מימות השנה יש לו את התיקון שמתאים לו, כשם שלכל דלת יש את המפתח המתאים לה, וכל מפתח אחר לא יתאים לפתוח את הדלת המסויימת הזאת, רק המפתח המתאים לדלת המסוימת הזאת, כך לכל זמן בימות השנה יש את המפתח הראוי לזמן הזה.

הנה אנחנו נמצאים בזמן בין המצרים, אשר המפתח לדלת של הזמן הזה אף הוא מפתח מיוחד לזמן הזה, ואחד מן המפתחות החשובים והעיקריים בימים אלו, הוא הקפדה מרובה בלבישת תפילין, וזיכוי הרבים לקבל על עצמם מפה ולהבא, להיות מן היהודים אשר מקפידים במצוה רמה ומיוחדת זו, שמגינה ומצילה ועוזרת לאדם, בכל יום ויום ובפרט בימי בין המצרים.

ובכדי לבאר את הדברים, נראה להביא את הגמרא במסכת חגיגה ה: (תרגום הגמרא) התנא הקדוש רבי יהושע בן חנניה עמד לפני הקיסר, כאשר מולו עמד אפיקורוס שביקש להתגרות בו ולביישו. האפיקורוס לא אמר כלום אלא סובב את פניו מרבי יהושע, כדי לרמוז לו בכך שהקב"ה כביכול סובב את פניו מעם ישראל, כמו שכתוב "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". רבי יהושע תפס והבין מיד את כוונתו של האפיקורוס ברמז שרמז לו, ואף רבי יהושע השיב לאפיקורוס ברמז משלו, על ידי שהזיז את ידו ונתכוון לרמוז לו בזה, כי אפילו כאשר אנו בגלות עם כל זאת "ידו נטויה עלינו".

האפיקורוס לא הבין כלל מה שרמז רבי יהושע בנטיית היד, אבל התבייש להודות בכך לפני הקיסר, וקיווה שהדבר יעבור בשלום לפני הקיסר, וששום אדם לא ירגיש שהוא לא הבין את דברי רבי יהושע.

כאשר ראה הקיסר את חילופי הדברים והרמזים בין רבי יהושע לאפיקורוס, פנה הקיסר ביחידות לרבי יהושע ושאל אותו, מה נתכוון האפיקורוס להראות לך כשסובב את ראשו? השיב לו רבי יהושע שהראה לו כי ישראל, אדונם הפנה להם עורף. שאל הקיסר את רבי יהושע ומה אתה ענית לו? ענה לו רבי יהושע שבהזזת ידו, רמז לו שידו של הקב"ה עדיין נטויה עלינו.

ביקשו השרים לבדוק עם האפיקורוס אם הבין את דברי רבי יהושע, ומצאו שלא הבין. באו שרי המלך למלך ואמרו לו, איך אדם שלא מבין רמזים עומד לידך? מיד נתן המלך הוראה, והוציאו את האפיקורוס להריגה.

והנה גמרא זו יש בה יסוד וביאור מופלאים, עם רמזים גדולים לימי בין המצרים, שחובה עלינו לשימם מול עינינו ולחזקם בנפשנו. הנה הגמרא (ברכות ו.) אומרת על הפסוק (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש, משמע מדברי הגמרא בברכות "כי עמי הארץ יראים מהתפילין של ראש". אך לעומת זאת, דורשת הגמרא (מנחות לז:) על הפסוק (שמות יג, ט) "והיה לך לאות על ידך" לך לאות ולא לאחרים, משמע מפה שהתפילין של יד היא בהסתר, ולא בגלוי כתפילין של ראש.

ועל פי יסוד זה יובן הויכוח בין רבי יהושע לבין האפיקורוס, האפיקורוס הזיז את ראשו כי הראש מסמן על התפילין של ראש, ותפילין של ראש מסמנים "ואנוכי הסתר אסתיר פני" לרמוז שיש הסתר בזמן הגלות, ענה לו רבי יהושע גם אם יש הסתר בתפילין של ראש, עדיין יש ידו נטויה של הקב"ה ושמירה והגנה בסתר, ולכן סימן לו בידו שהיד רומזת על התפילין של יד.

ובזה יובנו דברי הרמב"ם בדיני ט' באב (הלכות תעניות ה, יא) "ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין של ראש".
ויובן, כי תפילין של יד הן תפילין של הסתר בינינו לבין הקב"ה, ותפילין של ראש הם פאר כנגד כל אומות העולם, בגדר ‏של "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך".

והנה חמישה חומשי תורה מחולקים כך, "בראשית" "שמות" "ויקרא" "במדבר" הם כנגד ארבע פרשיות שיש בתפילין של ראש, וספר "דברים" שנקרא משנה תורה הוא כנגד תפילין של יד, שכלולים בו בבית אחד כל הד' פרשיות מהתפילין של ראש. וכך משנה תורה (ספר דברים)‏ כלול בו ארבע ספרים.

ואפשר לדקדק ולומר על פי דברי דוד המלך (תהילים קכו, א) "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
"בשוב" ראשי תיבות "ב"ראשית "ש"מות "ו"יקרא "ב"מדבר‏, שהארבע ספרים האלו מסמנים את תפילין של ראש, שכוחם גדול בביאת המשיח, בגדר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", "אז היינו כחולמים".

ולכן יובן, עזרא הסופר סידר להשלים בכל שנה בזמן הזה בין המצרים, את בראשית שמות ויקרא במדבר ערב תשעה באב, שזה כנגד תפילין של ראש. ואז מתחילים ספר "דברים" שהוא כנגד תפילין של יד, שזה ההסתר והכח בזמן הגלות המרה אשר אנו נמצאים בה.

ולכן נקפיד בימים אלו במצוות תפילין, לשמור ולעשות ולקיים, להרבות ולחזק, וכך נהיה מוגנים וננצל מכל צרה ומצוקה, ונראה ישועה וניסים ונפלאות. 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה