אנחנו במרכז נעמה - מרכז לייעוץ משפטי עושים לכם סדר ומסבירים את כל מה שחשוב לדעת בנושא, כולל העקרונות המגנים עליהם, המנגנונים החוקיים, דרכי זיהוי פגיעה והצעדים המעשיים שאדם או משפחתו יכולים לנקוט, ובעיקר כיצד לדעת למי לפנות ומתי.
חוקי יסוד ומנגנוני פיקוח
בישראל קיימים חוקים שמספקים הגנה מיוחדת לקטינים ולחסרי ישע. חוקי הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובעים מיהו חסר ישע כך: מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו לא מסוגל לדאוג לצרכיו, הוא חסר ישע לפי החוק.
כמו כן, החוק קובע כי כל פגיעה, הזנחה או ניצול כלכלי של אדם חסר ישע הן עבירות פליליות שעונשן יכול להגיע עד שבע שנים ואפילו יותר בנסיבות מחמירות.
מערכת בתי המשפט מוסמכת להורות על מינוי אפוטרופוס או נאמן לצורך הגנה על זכויותיו של אדם חסר ישע, והוועדות המופעלות במוסדות הבריאות וברווחה עוקבות אחר מקרים חשודים וממליצות על צעדים מיידיים.
נוהלי דיווח מחייבים אנשי מקצוע להעביר כל חשד להזנחה או התעללות לגורמים המתאימים, על מנת למנוע פגיעה נוספת.
סימנים לזיהוי פגיעה
הפרת זכויות חסרי ישע היא לא תמיד גלויה לעין. הזנחה רפואית, חוסר גישה למסמכים רפואיים, או שימוש לרעה בכספים ונכסים הם למרבה הצער סימנים נפוצים.
אם אדם חסר ישע מאבד משקל בפתאומיות, לא מקבל טיפול סדיר או נאמר לו שהכול בסדר ללא הסבר, אלה נורות אזהרה.
כמו כן, אם מבצעים עליו שליטה מופרזת או מונעים ממנו להביע את עמדותיו, מדובר במצב שדורש בדיקה מיידית. המודעות לסימנים הללו מאפשרת למנוע פגיעה מוקדמת ולנקוט בצעדים משפטיים או מנהליים.
צעדים להגנה עצמית וייצוג
אחרי שהבנו מיהו חסר ישע לפי החוק, כדאי לדעת שהצעד הראשון להגנה הוא תיעוד מדויק של כל אירוע, כולל תיק רפואי, מכתבים, אסמכתאות כספיות ותיעוד כל פניה למוסדות הרווחה או הבריאות.
לאחר מכן מומלץ לפנות לעובד סוציאלי ברשות המקומית או לפקיד סעד, שמוסמך להפעיל מנגנוני הגנה ולהעביר את המקרה לבדיקה.
במקביל, ייעוץ עם עורך דין שמתמחה בזכויות חסרי ישע או דיני רווחה מאפשר להעריך את האפשרות להגשת עתירה לבית המשפט או בקשה לצווים מיידיים. במקרה של חשד לפגיעה פלילית, יש לפנות למשטרה ולדווח, או להעביר את הדיווח דרך עובד סוציאלי. כל פעולה כזו מגבירה את הסיכוי שהזכויות יוגנו באופן אמיתי.
הגורמים הרלוונטיים למעקב וייעוץ
הגורמים המתאימים למעקב ולייעוץ הם קודם כל עורך דין מוסמך שיכול ללוות אתכם בבקשה לצווים, ייצוג מול מוסדות רפואיים או הגשת תביעה אזרחית. גם פקיד סעד או עובד סוציאלי ברשות המקומית, שמוסמך להגיש תלונה רשמית ולדרוש טיפול מיידי במוסדות יכול להתאים לליווי.
אם המקרה מתרחש במוסד רפואי או של הרווחה, פנייה לממונה על תלונות מטעם משרד הבריאות או משרד הרווחה מאפשרת פיקוח על המוסד. כמו כן, ניתן לפנות לעמותות וארגוני זכויות אדם שמספקים ייעוץ משפטי והכוונה מקצועית.
חשוב שכל גורם שמטפל במצב יהיה מתועד באופן רשמי, כדי ליצור מעקב משפטי ברור אותו גם ניתן לאכוף.
האתגרים והחשיבות של הגנה עקבית
לצד החקיקה והפיקוח, המציאות מורכבת. פערי כוח, חוסר ידע משפטי וחוסר מודעות עלולים להשאיר את האדם חסר הישע ללא הגנה. התייחסות רצינית ודאגה של קרובים, עורך דין או גורמים מקצועיים חשובה במיוחד.
פעולות משפטיות, צווי הגנה ודיווחים מובילים לכך שגם האדם החלש ביותר מקבל קול, ביטחון והגנה על זכויותיו. לאורך הדרך נחישות וסבלנות הן הדרך למניעת פגיעה חוזרת, כי כל אדם זכאי להרגיש מוגן, גם אם הוא לא מסוגל להגן על עצמו.
שאלות תשובות
מה ההבדל בין חסרי ישע לאדם חלש אך כשיר מבחינה בריאותית?
חסר ישע מוגדר כמי שמגבלתו או גילו לא מאפשרים לו לדאוג לצרכיו הבסיסיים. אדם חלש אך כשיר עדיין מסוגל לממש את זכויותיו בעצמו.
האם ניתן למנות אפוטרופוס על אדם חסר ישע ללא הסכמתו?
בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס אם הוכח שהאדם לא מסוגל לדאוג לענייניו. ההחלטה מתקבלת רק לאחר בחינה מקצועית ויסודית.
איזה צו מגן ניתן לבקש בבית המשפט במקרה חירום?
ניתן לבקש צו מניעה זמני או צו הגנה שירחיק זמנית את הפוגע מהקרבה לאדם חסר ישע כדי לעצור פגיעה מיידית.
מי אחראי לדווח על חשד להתעללות בחסר ישע?
חובה על כל אדם לדווח, ובמיוחד על אנשי מקצוע כמו רופאים, מטפלים ועובדי רווחה להעביר את הדיווח לרשויות המתאימות.