האם העברת כספים מן הורים לבני הזוג מהווים מתנה או הלוואה? ומה יהא בגורל הכספים בעת גירושין?
28.05.25 / 10:45
כאשר הורים מעבירים סכומי כסף לבנם או לבתם במהלך שהבן או הבת נשואים לבחירי לבם, עולה לא אחת השאלה – האם מדובר בכספי מתנה שנועדו לסייע לזוג הצעיר לבנות את חייו, או שמא מדובר בהלוואה שיש להחזירה? הסוגייה הזו עולה פעמים רבות לסדר היום המשפטי, כאשר בני הזוג מגיעים למשבר זוגי המוביל להליכי גירושין.
במקרים אלו, עשויים ההורים לפנות לבית המשפט בטענה שהכספים שניתנו לבני הזוג נועדו כהלוואה בלבד, ואילו הצד השני טוען כי המדובר במתנה – שללא כל כוונה להשיב.
במקרים אלו, ההכרעה איננה פשוטה – אך הדין הישראלי יכול לפשט זאת, וקובע מספר כללים מנחים שנועדו להבחין בין הלוואה לבין מתנה. הדברים מבוססים על פסיקה ענפה של בתי המשפט, ובפרט של בית המשפט העליון, והם נסמכים על עקרונות חוזיים וכללי הראיות.
המסגרת המשפטית: חוק המתנה וחזקת המתנה בין הורים לילדיהם
הוראות החוק הרלוונטיות לסוגיה זו מצויות בסעיף 1 לחוק המתנה, תשכ"ח–1968, הקובע כי מתנה היא הקניית נכס ללא תמורה, וזאת מתוך החלטה מודעת וברורה להעניק זאת. כאשר ההורים מעניקים כסף לילדיהם, קובעת הפסיקה כי קיימת חזקה משפטית לפיה מדובר במתנה – אלא אם יוכח אחרת.
נטל השכנוע וההוכחה רובץ, אפוא, לפתחו של ההורה הטוען כי הכסף הועבר לבנו או בתו כהלוואה ולא כמתנה. כדי לסתור את החזקה הזו, נדרשות ראיות פוזיטיביות, ברורות ומשכנעות. בתי המשפט אינם מסתפקים באמירה כללית בדיעבד על כוונה להחזיר – אלא בוחנים את כוונת נותן הכסף במועד ההעברה, לא בדיעבד, בעת הסכסוך.
מה נחשב הלוואה? ואיך מוכיחים את זה?
על מנת שנוכיח כי מדובר בהלוואה, ולא במתנה, עלינו להציג ראיות חיצוניות אובייקטיביות. להלן מספר דוגמאות:
מסמך הלוואה – בין אם מדובר בהסכם פורמלי ובין אם במסמך בכתב יד המפרט את סכום ההלוואה, מטרתה, מועד הפירעון ויתר התנאים.
החזר בפועל – תיעוד של החזר כספי לאורך השנים, למשל באמצעות העברות בנקאיות, עשוי להעיד על יחסים חוזיים ולא על מתנה חד-פעמית.
ביטחונות – במקרים בהם נרשמה הערת אזהרה לטובת ההורים או נחתם שטר משכון, יש בכך אינדיקציה ברורה לכוונה ליצור יחסים חוזיים של הלוואה ולא מתנה.
התנהלות כלכלית מתמשכת – היסטוריה של הלוואות חוזרות, או לחילופין של הענקת תמיכה כספית שגרתית, יכולה ללמד על טיב הקשר – האם נוהגים בני המשפחה לתעד ולסכם כל סיוע או שמא מדובר בעזרה טבעית ומוכרת.
מקרה לדוגמה
נדגים תרחיש ובו בני זוג חיו יחד כעשור והביאו לעולם שלושה ילדים.
בני הזוג הגיעו למשבר חמור שהוביל לגירושין. סמוך לפתיחת ההליכים, הגישו הורי אחד מבני הזוג תביעה להשבת כספים על-סך 400,000 ש"ח שהועברו לצורך רכישת דירה.
לשיטתם, מדובר בהלוואה לכל דבר. בן או בת הזוג הנתבעים, לעומת זאת, טען כי מדובר במתנה שהוענקה לצורך שיפור רווחתם הכלכלית של בני המשפחה, כפי שהיה מקובל לאורך כל שנות הקשר.
סוגיות כאלו מתבררות בבתי המשפט לענייני משפחה לעיתים קרובות. ההכרעה תלויה בתשתית הראייתית שציינו לעיל, ובעיקר – בהבנה של בית המשפט את נסיבות העברת הכסף, כוונת הצדדים במעמד ההעברה, והאם מתקיימת אותה גמירות דעת הדרושה להגדרת מתנה.
יהא הסכום אשר יהא, גבוה או נמוך, אין זה משנה כלל; מה שייבחן על-ידי בית המשפט הוא אותם קריטריונים שציינו לעיל.
לא מתבססים על תחושות – מתבססים על ראיות
לסיכום, במקרים בהם הועברו כספים מהורים לבני זוג, יש להקפיד מראש על תיעוד נכון והסכמות ברורות, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.
ההנחה כי במשפחה לא צריך הסכמים עלולה להתברר כמוטעית ברגע האמת (בנושא זה ראו גם מידע אודות הסכמי ממון)
כתבה זו נערכה בשיתוף משרד עורכי דין מירן שלג מתמחה בדיני המשפחה והגירושין, ומספק ליווי משפטי מלא. למשרד ניסיון רב בתביעות כספיות בהליכי גירושין, ובייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה. המשרד פועל בנחישות לשמירה על זכויות לקוחותיו, תוך איזון בין החוק היבש לבין מורכבויות הקשר המשפחתי.

