המפתח שלכם להמשכיות עסקית בעולם הדיגיטל



עסקים פועלים באופן אינטנסיבי ומורכב, אשר לרוב לא מאפשר מרווח רב לשיבושים חמורים בפעילות. בדרך כלל, חשובה להם מאוד "המשכיות עסקית", אשר בלעדיה ייפגעו הרווחים, יינזק המוניטין ועוד. ישנם גורמים קלאסיים שמשפיעים על כך לטובה או לרעה, כגון זמינות העובדים. שיבושים בתחבורה או סגר עקב מגיפה, מספקים דוגמאות להפרעות בזמינותם, אשר עשויות להתרחש במפתיע. פתרון חלקי אך חשוב מאוד לסיכונים כאלה ונוספים, עשוי לספק המחשוב. ומאחר שבמילא משתמשים כיום במחשוב באופן נרחב בעסקים, זו היא נקודה שרצוי מאוד להתעמק בה.

קרדיט תמונה: envato

המחשוב כמפתח להמשכיות עסקית

כיצד המחשוב עשוי לסייע לכם, להבטיח המשכיות עסקית? אלה כמה דוגמאות בולטות לכך:

  • גיבוי - הפעולה הקלאסית החשובה והפשוטה יחסית, של גיבוי מידע שוטף.
  • שחזור - היכולת לשחזר מידע מגיבוי, בצורה מהירה ונוחה.
  • התאוששות מאסון - מערכות מחשוב אשר נועדו לאפשר למערכות מחשוב שנפגעו, חזרה מהירה לפעולה. אלה מערכות שעשויות להשתמש באוטומציה, בכדי לזרז תהליכים אלה.
  • עבודה מרחוק - המחשוב מאפשר כיום לעבוד מרחוק ומהבית, בצורה יעילה ביותר. זו עשויה להיות אלטרנטיבה להמשך העבודה, אם דבר מה שיבש אותה במשרדי העסק.
  • מערכות ייעודיות - מערכות תוכנה או שירותים, אשר מיועדים ספציפית למטרה זו. כגון מערכות BCM (Business Continuity Management) או מערכות DRP (Disaster Recovery Plan).

כיצד שירותי הענן תורמים

שירותי ענן הם שירותי מחשוב אשר נצרכים מרחוק, דרך האינטרנט. עובדה זו כשלעצמה, מפרידה בין לקוח השרות לספק. אם מתרחש שיבוש במשרדי הלקוח אשר פוגע בהמשכיות העסקית, שירותי הספק עדיין יהיו זמינים וגם נגישים ממקום פיזי אחר. אם יש פגיעה בשרתים בהם משתמש הספק עצמו, לרוב יהיו זמינים שרתים חלופיים, אשר יאפשרו לו להמשיך לספק את שירות הענן. 

המחשוב כמשבש המשכיות עסקית!

במקביל, המחשוב בעסקים הוא פעמים רבות דווקא מקור לשיבוש פעילותם! מדוע? בגלל התלות הגבוהה בו. הגענו למעשה למצב כזה, שעסקים רבים לא מסוגלים לתפקד ללא מחשוב. מסבכת את העניין העובדה, שהמחשוב הוא מעצם טבעו אוסף מערכות מורכב ביותר. לכן תקלות, באגים, סיבוכים טכניים ושיבושים שונים, הם עניין שגרתי ולא מדובר כאן רק על עסקים בתחום הדיגיטל וההייטק אלא אפילו על עסקים כמו המרפאה לרפואה טבעית של נתי דוידי שנחשבת כעסק לואוטק.

בקונטקסט רחב יותר

למעשה, אם ניגשים לנושא זה באופן שיטתי (וכך מומלץ), עושים זאת באמצעות מה שמכונה ניהול סיכונים. הכוונה לניהול סיכונים כללי בעסק, אשר מתייחס גם לניהול הסיכונים בהיבטים ספציפיים של פעילותו, כגון המחשוב. ניהול סיכונים הוא נושא וותיק בתחום הניהול העסקי, אשר נחקר ושוכלל עם השנים. כיום, יש לגביו ניסיון רב וכתוצאה מכך, גם best practices מוכרים ויעילים. כך שעסקים לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש, אם הם מעוניינים ליישם ניהול סיכונים באופן יעיל ואיכותי. הן כללית, הן בסיוע מחשוב והן בניהול סיכונים לגבי מערכות המחשוב עצמן.

מה מסוכן במיוחד בישראל?

כמובן, פרטי הפרטים של הסיכונים משתנים מעסק לעסק. זאת, בין השאר בהשפעת האזור או האזורים הגיאוגרפיים, אשר שם פועל העסק. מאחר שמדינת ישראל קטנה יחסית, ניתן לדבר עליה לעתים כעל אזור אחד, מהיבטי סיכון רבים. אלה כוללים בין השאר:

  • סיכוני מלחמה וטרור - סיכונים ביטחוניים שונים, כתוצאה ממלחמה פיזית רגילה.
  • סיכונים ביטחוניים למחשוב - לא חסרים האקרים, אשר פועלים ממניעים אידיאולוגיים נגד ישראל ויהודים בכלל. מחד, הם מנסים לתקוף עסקים וארגונים ישראליים בולטים. מאידך, הם מנסים לתקוף עסקים ישראליים קטנים יחסית, מתוך הנחה (נכונה פעמים רבות) שהם מוגנים באופן חלש יותר. ישנם אפילו ימים קבועים בשנה, שבהם תוקפים מטרות ישראליות, "לזכר..", "לציון יום השנה ל.." וכדומה. יפה מצידם שהם מודיעים מראש.
  • רעידות אדמה - ישראל ממוקמת על השבר הסורי אפריקני ולכן רעידות אדמה מתרחשות בה דרך קבע. רובן לא מסוכנות, אך מדי פעם עלול להיגרם נזק.

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה