למה אנחנו מדברים רק על הילדים והחשבונות

איך הגענו לכאן? ומה יותר חשוב - איך חוזרים מזה?

האמת הקשה היא שרוב הזוגות לא שמים לב לרגע שבו העמקת הרגשית נעלמת. זה קורה הדרגתי, כמו שיער שמשיב, כמו קמטים שמופיעים. יום אחד אתם מסתכלים אחד על השני ומבינים שאתם זרים שחולקים כתובת.

הבעיה היא שכשזה מגיע לנקודה הזו, רוב הזוגות חושבים שזו "בגרות" או "שלב טבעי ביחסים". אבל זה לא טבעי - זה מה שנקרא ניתוק רגשי בזוגיות, ואם לא מטפלים בזה, זה יכול להרוס מערכת יחסים שלמה.

איך הגענו לשיחות הלוגיסטיות

המעבר מרגש לפונקציה

בהתחלה, כל שיחה הייתה הרפתקה קטנה. "איך היה לך?" לא היה שאלה טכנית - זה היה באמת רצון לדעת. אתם הייתם סקרנים לגבי עולמו הפנימי של השני, הייתם רוצים לחלוק כל פרט, כל רגש, כל מחשבה מטורפת.

אבל איפה שהו בדרך, הסקרנות הזו נעלמה. זה קרה בדיוק כמו שקורה לרוב הדברים היפים בחיים - מהיומיום. הלחץ של המשכנתא, האחריות על הילדים, העבודה הדרושה כדי לשמור על הבית מתפקד. פתאום השיחות שלכם הפכו לישיבות עבודה.

"מי לוקח את נועה לרופא השיניים?", "האם שילמת על החשמל?", "זוכר שמחר יש לנו הורים של תומר?" - אלה השיחות שלכם עכשיו. פונקציונליות טהורה.

כשהחיים הופכים לרשימת מטלות

הבעיה היא שהחיים באמת הפכו לרשימת מטלות. יש ילדים שצריכים לאכול, לרחוץ, לעשות שיעורי בית. יש חשבונות שצריכים תשלום, בית שצריך ניקיון, קניות שצריכות להיעשות. זה הכל דחוף, זה הכל חשוב, וזה הכל דורש תיאום.

אבל איפה בתהליך הזה נעלמתם אתם? איפה הרצונות, הפחדים, החלומות? איפה השיחות על מה שחושבים לפני השינה, על מה שמפחיד אתכם, על מה שגורם לכם לחייך?

השיחות האלה לא נעלמו בגלל שהן פחות חשובות. הן נעלמו בגלל שהן נדמו פחות דחופות. אבל הנה הבעיה: בלי השיחות האלה, אתם מפסיקים להכיר אחד את השני. ובלי הכרה, אין קרבה.

מתי השותפות הופכת לניהול

השותפות היא דבר יפה. לעבוד יחד, לחלוק אחריות, לבנות משהו ביחד. אבל יש הבדל בין שותפות לניהול. שותפות זה כשאתם עובדים יחד למטרה משותפת תוך כדי שאתם עדיין רואים אחד את השני כבני אדם מעניינים ומורכבים.

ניהול זה כשאתם רואים אחד את השני כתפקיד. אתה האחראי על הכסף, היא האחראית על הילדים, ואתם שניכם אחראים על לא להיסחף מהמשימות. זה יעיל, זה הגיוני, וזה הורג כל רגש.

הרגע שבו השיחות שלכם הופכות לדיווחים הוא הרגע שבו אתם הופכים לעמיתים לעבודה שחיים יחד. זה לא רע, אבל זה לא מה שרציתם כשהתחלתם את המערכת יחסים הזו.

דרכים לחזור לעומק הרגשי

יצירת זמן מוגן לשיחות אמיתיות

זה נשמע מלאכותי, נכון? "לתזמן" שיחות אמיתיות. אבל תחשבו על זה ככה: אתם מתזמנים הכל. אתם מתזמנים פגישות עבודה, רופאים, מפגשים עם חברים. למה לא לתזמן זמן לדבר עם האדם הכי חשוב בחיים שלכם?

התחילו בעשרים דקות ביום. עשרים דקות שבהן אתם לא מדברים על לוגיסטיקה. לא על הילדים, לא על חשבונות, לא על מה שצריך לעשות מחר. תדברו על מה שקרה לכם באמת היום. על מה שהרגיש לכם, על מה שחששתם ממנו, על מה שגרם לכם לחייך.

זה לא יהיה קל בהתחלה. אתם יצאתם מהתרגיל. אתם לא רגילים להתחבר לרגשות שלכם במהלך היום, כי אתם עסוקים לשרוד אותו. אבל זה כמו שריר - ככל שתתאמנו יותר, כך זה יהיה קל יותר.

החזרת הסקרנות לזוגיות

הסקרנות היא הדבר הראשון שמת בזוגיות ארוכה. איך זה קורה? פשוט. אתם חושבים שאתם יודעים הכל על השני. אתם חושבים שהוא לא השתנה, שהיא עדיין אותו אדם שהכרתם לפני עשר שנים.

אבל האמת היא שבני אדם משתנים כל הזמן. יש לכם מחשבות חדשות, פחדים חדשים, חלומות חדשים. יש דברים שמעניינים אתכם עכשיו שלא עניינו אתכם בעבר, ויש דברים שהפסיקו לעניין אתכם.

התחילו לשאול שאלות חדשות. במקום "איך היה לך בעבודה?" שאלו "מה השיא של היום שלך?" או "איך אתה מרגיש לגבי הפרויקט החדש?" או "מה החלום הכי מטורף שחלמת השבוע?"

שחרור מהאשמה על הזנחת הרגש

אחד הדברים שהכי קשים בתהליך הזה זה להפסיק להאשים את עצמכם. "איך נתנו לזה לקרות?" "למה לא שמנו לב?" "איך הפכנו לזוגיות כל כך משעממת?"

תפסיקו. זה לא עזר לאף אחד. זה קרה בגלל שאתם בני אדם נורמליים שמנסים לשרוד את החיים. הילדים, העבודה, הלחצים - זה הכל אמיתי וחשוב. אתם לא נכשלתם בכלום.

מה שחשוב זה מה שאתם עושים עכשיו. אתם יכולים לבחור להמשיך להיות רק שותפים לניהול הבית, או שאתם יכולים לבחור לחזור להיות זוג. זה לא יקרה בן לילה, אבל זה בהחלט אפשרי.

הדבר הכי יפה הוא שכשאתם מתחילים לחזור לשיחות הרגשיות, אתם מגלים שהאדם שאתם חיים איתו הוא למעשה מישהו שאתם רוצים להכיר. השנים האלה לא עברו לחינם - הוא השתנה, היא השתנתה, ויש הרבה דברים חדשים לגלות.

והכי חשוב: אתם לא צריכים לוותר על השיחות הלוגיסטיות. הן חשובות, הן הכרחיות. אבל אתם צריכים להוסיף להן משהו. אתם צריכים לזכור שמלבד היותכם שותפים לחיים, אתם גם אנשים שבחרו להיות יחד בגלל שאהבתם את מי שהשני היה.

והוא עדיין שם. היא עדיין שם. הם פשוט מחכים שתזכרו לשאול איך הם באמת.