מתי אמירה הופכת לעבירה פלילית? מבט משפטי על עבירת האיומים

מהי עבירת איומים לפי חוק העונשין?

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כי אדם המאיים בפגיעה שלא כדין באדם אחר בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו במטרה להפחידו או להקניטו, עובר עבירה פלילית שעונשה עד שלוש שנות מאסר.
 הגדרת העבירה כוללת שני יסודות עיקריים:

1. תוכן האיום כלומר, האם מדובר באיום אמיתי, מפורש או משתמע, לפגוע בזכויות מהותיות של אדם אחר.
2. הכוונה האם מטרת האמירה הייתה להפחיד או להטריד, ולא רק לפרוק כעס רגעי.

שופטים בוחנים כל מקרה על פי נסיבותיו: מי אמר למי, באיזה הקשר, באיזה טון, והאם המאוים אכן חש סכנה או אי נוחות ממשית.

האם אמירה לא נעימה היא בהכרח איום פלילי?

ממש לא. המשפט הישראלי שואף לאזן בין הגנה על חופש הביטוי לבין מניעה של אלימות מילולית. לפיכך, גם אם אדם מתבטא בחריפות לא כל ביטוי הופך אוטומטית לעבירה. כך למשל, אמירה כמו "את עוד תשלמי על זה" יכולה להיחשב כאמירה כללית, תלויה הקשר, או ככזו המובנת רק על רקע מערכת יחסים קודמת. במקרים אחרים, אותה אמירה בדיוק תיחשב כאיום ממשי, במיוחד אם נשלחה בכתב, נאמרה מספר פעמים או באה לאחר מקרה אלים.

כאן נכנס תפקידו של עורך דין פלילי לא רק כדי להגן על הנאשם, אלא כדי לנתח האם אכן התקיימו יסודות העבירה, האם יש חשד סביר, והאם ניתן לבסס כתב אישום. כבר בשלב החקירה, ליווי משפטי מקצועי עשוי למנוע הפללה עצמית ולהביא לסגירת התיק.

איומים "שקטים" גם ברשת

בשנים האחרונות נרשמת עלייה דרמטית במספר התיקים שנפתחים בגין איומים שמופצים בהודעות, פוסטים או הקלטות. חלקם נאמרים מתוך סערת רגשות רגעית, חלקם נכתבים מתוך מחשבה שאיש לא יקח זאת ברצינות. אלא שהרשויות רואות בחומרה רבה איומים כתובים בעיקר כאשר יש בהם עקביות, תיעוד או מרכיבים של פגיעה בפרטיות.

במקרים כאלה, ייתכן שהחקירה תתבצע בליווי יחידת הסייבר של המשטרה וחשוד עלול למצוא עצמו מזומן לחקירה באזהרה, גם מבלי שננקטה כל פעולה פיזית.

מתי כדאי לפנות לעורך דין פלילי?

כמעט תמיד מהרגע שבו אדם חושש שנאמרה ממנו אמירה שיכולה להתפרש כאיום. אמירה אחת ש"יצאה לא נכון", או הודעה שנשלחה בלי לחשוב עלולה להפוך לראיה מרכזית. כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי, יש חשיבות מכרעת לאופן שבו מנוהל השיח הראשוני מול המשטרה. עורך דין פלילי יוכל להסביר את זכויותיו של החשוד, להעריך את חומרת הסיכון, ולבחון אפשרות לסיום ההליך בהסדר מותנה או סגירת תיק מחוסר אשמה.

לא כל דיבור מותר, ולא כל דיבור אסור

הגבול בין חופש הביטוי לבין איום פלילי עובר לא רק במילים אלא בכוונה, בהקשר ובתחושת הסיכון שנוצרת אצל הצד השני.  בעידן של תקשורת מיידית, סערות רגשיות ותגובות אינסטינקטיביות חשוב לדעת לא רק מה מותר לומר, אלא גם מה עלול לעלות ביוקר. וכשיש ספק, עדיף לפעול בזהירות ולשקול ייעוץ משפטי עוד לפני שהדברים יוצאים משליטה.