תרופות לקשב וריכוז: אילו סוגים קיימים ואיך מתאימים טיפול?

עם זאת, אין תרופה אחת שמתאימה לכל אדם.

קיימים סוגים שונים של תרופות לקשב וריכוז, בעלי חומרים פעילים, משכי פעולה ומנגנוני פעולה שונים. הבחירה ביניהם נעשית על ידי הרופא בהתאם לגיל, מאפייני ההפרעה, מצב רפואי, תגובה לטיפולים קודמים ותופעות לוואי אפשריות.

לכן, טיפול תרופתי ב-ADHD צריך להתחיל באבחון מקצועי ובהתאמה אישית ולא בבחירת תרופה על סמך ניסיון של אדם אחר.

מהן תרופות לקשב וריכוז?

המטרה של טיפול תרופתי בהפרעת קשב היא לסייע בוויסות מערכות במוח המעורבות בקשב, שליטה בדחפים, התארגנות ותכנון.

הפרעת קשב וריכוז קשורה בין היתר לפעילותם של מוליכים עצביים כגון דופמין ונוראפינפרין. תרופות שונות משפיעות על מערכות אלו בדרכים שונות.

מקובל לחלק את הטיפול התרופתי לשתי קבוצות עיקריות:

• תרופות ממריצות – Stimulants
• תרופות שאינן ממריצות – Non-Stimulants

בתוך כל אחת מהקבוצות קיימים חומרים פעילים ותכשירים שונים.

תרופות ממריצות לקשב וריכוז

תרופות ממריצות הן מהטיפולים התרופתיים הנפוצים ביותר ב-ADHD.

שתי משפחות מרכזיות של חומרים פעילים הן:

מתילפנידאט

מתילפנידאט הוא אחד החומרים הפעילים הוותיקים והמוכרים בטיפול בהפרעת קשב.

קיימים תכשירים שונים המבוססים על מתילפנידאט, הנבדלים בין היתר באופן השחרור ובמשך ההשפעה שלהם.

חלק מהתכשירים מיועדים להשפעה קצרה יחסית, בעוד אחרים בנויים בשחרור ממושך ומטרתם לספק כיסוי לאורך חלק גדול יותר מהיום.

הבחירה בין התכשירים תלויה בצרכים של המטופל: למשל שעות לימודים, יום עבודה, פעילויות אחר הצהריים או צורך בתפקוד לאורך יום ממושך.

תרופות ממשפחת האמפטמינים

קבוצה נוספת של תרופות ממריצות מבוססת על נגזרות של אמפטמין.

גם כאן קיימים תכשירים בעלי משכי פעולה וצורות שחרור שונות.

אצל מטופלים מסוימים תרופה ממשפחה אחת עשויה להתאים יותר מאשר תרופה ממשפחה אחרת. תגובה לא טובה לתכשיר מסוים אינה בהכרח מעידה שטיפול תרופתי ב-ADHD אינו מתאים – ולעיתים הרופא ישקול שינוי חומר פעיל, מינון או פורמולציה.

תרופות שאינן ממריצות

לצד התרופות הממריצות קיימות גם תרופות לקשב וריכוז שאינן שייכות למשפחת הסטימולנטים.

בין החומרים המשמשים לכך ניתן למצוא אטומוקסטין, גואנפצין ולעיתים תרופות נוספות, בהתאם למצב המטופל ולהחלטת הרופא.

תרופות אלו פועלות באופן שונה מתרופות ממריצות ולעיתים גם קצב הופעת ההשפעה שלהן שונה.

בניגוד לחלק מהתרופות הממריצות, שבהן ניתן להרגיש השפעה כבר ביום הנטילה, בחלק מהטיפולים הלא-ממריצים ההשפעה נבנית בהדרגה לאורך תקופה.

הרופא עשוי לשקול תרופה שאינה ממריצה כאשר קיימת תגובה לא מספקת לסטימולנטים, תופעות לוואי משמעותיות, מצב רפואי מסוים או צורך קליני אחר.

תרופות קצרות טווח לעומת תרופות ארוכות טווח

אחד ההבדלים החשובים בין תרופות לקשב וריכוז הוא משך הפעולה.

ישנם תכשירים שפועלים במשך מספר שעות בלבד ואחרים המספקים השפעה ממושכת יותר.

תרופה קצרה יכולה להתאים, למשל, כאשר נדרש כיסוי לפרק זמן מוגדר. לעומת זאת, מטופל שזקוק לריכוז לאורך יום לימודים או עבודה מלא עשוי להזדקק לפורמולציה ארוכת טווח.

אין פירוש הדבר שתרופה ארוכת טווח היא בהכרח טובה יותר.

הבחירה תלויה בשגרת החיים, במשך ההשפעה הרצוי, בתגובה האישית ובתופעות הלוואי.

איך מתאימים תרופה לקשב וריכוז?

התאמת טיפול היא תהליך אישי.

לעיתים נדרש זמן כדי למצוא את השילוב הנכון בין סוג התרופה, המינון ומשך הפעולה.

הרופא עשוי להתייחס למספר גורמים:

גיל המטופל, משקל ומצב רפואי כללי; עוצמת התסמינים והשפעתם על התפקוד; שעות היום שבהן נדרש הטיפול; איכות השינה והתיאבון; תרופות נוספות שהמטופל נוטל; ומצבים רפואיים או רגשיים נלווים.

גם התגובה בפועל חשובה מאוד.

המטרה אינה רק לראות אם האדם "מרוכז יותר", אלא לבדוק כיצד התרופה משפיעה על הלמידה, העבודה, ההתארגנות, ההתנהלות החברתית ואיכות החיים.

האם צריך לנסות כמה תרופות?

לעיתים כן.

אנשים שונים יכולים להגיב באופן שונה לחלוטין לאותו טיפול.

תרופה שעובדת היטב אצל אדם אחד עלולה לגרום אצל אדם אחר לתופעות לוואי או להשפעה שאינה מספקת.

לכן במקרים מסוימים הרופא עשוי לבצע התאמות לאורך הדרך, למשל שינוי מינון, שינוי שעת נטילה, מעבר לתכשיר בעל משך פעולה אחר או מעבר לחומר פעיל אחר.

חשוב לבצע שינויים כאלה רק במסגרת מעקב רפואי ולא לשנות מינון או טיפול באופן עצמאי.

אילו תופעות לוואי יכולות להופיע?

כמו בכל טיפול תרופתי, גם לתרופות להפרעת קשב עלולות להיות תופעות לוואי.

בתרופות מסוימות עלולים להופיע, בין היתר, ירידה בתיאבון, קושי בהירדמות, כאבי ראש, כאבי בטן, תחושת אי-שקט או שינויים אחרים.

סוג תופעות הלוואי ועוצמתן משתנים ממטופל למטופל וגם בין תרופה לתרופה.

במהלך המעקב הרפואי חשוב לדווח לרופא על שינויים משמעותיים בתיאבון, שינה, מצב רוח, תחושות גופניות או התנהגות.

לעיתים שינוי במינון, בתזמון הנטילה או בסוג התרופה יכול לשפר משמעותית את סבילות הטיפול.

האם תרופות לקשב וריכוז מספיקות לבדן?

לא תמיד.

טיפול ב-ADHD יכול לכלול לצד התרופות גם הדרכת הורים, טיפול רגשי או התנהגותי, התאמות בבית הספר או במקום העבודה, אסטרטגיות לניהול זמן וכלים להתארגנות.

אצל אדם מסוים התרופה עשויה להיות המרכיב המרכזי בטיפול, בעוד שאצל אדם אחר יהיה צורך בשילוב רחב יותר.

חשוב לזכור שהמטרה אינה "להעלים" את הפרעת הקשב, אלא לסייע לאדם לתפקד טוב יותר בתחומים שבהם ההפרעה מקשה עליו.

תרופות לקשב וריכוז אצל ילדים

כאשר מדובר בילדים, ההתאמה דורשת הסתכלות רחבה במיוחד.

יש לבחון לא רק את יכולת הריכוז בכיתה אלא גם התנהגות, קשרים חברתיים, תפקוד בבית, תיאבון, שינה והרגשה כללית.

הורים ומסגרת חינוכית יכולים לספק מידע חשוב לגבי ההשפעה של הטיפול לאורך היום.

מעקב רפואי מאפשר לבחון האם התרופה אכן משפרת את התפקוד והאם נדרשות התאמות.

תרופות לקשב וריכוז אצל מבוגרים

ADHD אינו מצב שמופיע רק בילדות.

גם מבוגרים מתמודדים עם קשיים כגון מוסחות, דחיינות, קושי בניהול זמן, שכחנות, קושי להתמיד במשימות או עומס הנובע מהצורך לנהל מספר משימות במקביל.

בהתאם לאבחון, גם אצל מבוגרים ניתן לשקול טיפול תרופתי כחלק מתוכנית טיפול כוללת.

אופי העבודה ושעות הפעילות של המטופל עשויים להיות שיקול משמעותי בבחירת משך הפעולה של התרופה.

מה עושים כאשר התרופה הרגילה אינה מתאימה או אינה זמינה?

לעיתים מטופלים נתקלים בקושי בהשגת תכשיר מסוים, שינוי בזמינות או צורך בתרופה שאינה משווקת באופן שגרתי בישראל.

במצבים כאלה חשוב לפנות לרופא ולרוקח ולא להחליף טיפול באופן עצמאי.

במקרים מסוימים קיימים תכשירים חלופיים, ובמקרים אחרים ניתן לבדוק אפשרויות לקבלת תרופה שאינה רשומה בישראל באמצעות המסלולים המותרים על ידי משרד הבריאות.

במרכז הידע בנושא קשב וריכוז של שור טבצ'ניק ניתן למצוא מידע נוסף בנושא ADHD, אפשרויות הטיפול והיבטים הקשורים לזמינות והשגת תרופות.

לסיכום: אין תרופה אחת שמתאימה לכולם

קיימות כיום מגוון תרופות לקשב וריכוז, ובהן תרופות ממריצות ושאינן ממריצות, תכשירים קצרי טווח וארוכי טווח וחומרים פעילים שונים.

השאלה החשובה אינה איזו תרופה נחשבת "הכי טובה", אלא איזו אפשרות מתאימה לאדם הספציפי.

אבחון מקצועי, בחירה רפואית נכונה ומעקב לאורך זמן מאפשרים לבחון את יעילות הטיפול, לזהות תופעות לוואי ולבצע התאמות כאשר הן נדרשות.

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה המלצה רפואית, אבחון או תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח.

שאלות נפוצות על תרופות לקשב וריכוז

מה ההבדל בין תרופות ממריצות ללא-ממריצות?

תרופות ממריצות משפיעות בין היתר על מערכות הדופמין והנוראפינפרין ומתחילות בדרך כלל להשפיע מהר יחסית. תרופות שאינן ממריצות פועלות במנגנונים שונים ובחלק מהמקרים השפעתן נבנית בהדרגה. הרופא קובע איזו קבוצה מתאימה בהתאם למטופל.

איך יודעים איזו תרופה לקשב וריכוז מתאימה?

אי אפשר לקבוע זאת לפי שם התרופה בלבד. ההתאמה תלויה בגיל, מצב רפואי, אופי התסמינים, משך ההשפעה הנדרש, תגובה לטיפול ותופעות לוואי. לעיתים נדרש תהליך של התאמת מינון או מעבר בין תכשירים בפיקוח רפואי.

האם אפשר להחליף תרופה לקשב וריכוז לבד?

לא. מעבר בין תרופות או שינוי מינון צריך להיעשות לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. לתכשירים שונים יכולים להיות חומרים פעילים, מינונים, משכי פעולה והתוויות שונות.