עם של גיבורי־על

הכל התחיל באחד הבקרים הכי רגילים, קמתי להכין קפה, ניסיתי לדמיין שהיום הזה יהיה שקט. שהנה, אולי נחזור קצת לנשום, אבל אז – שוב זה הגיע אזעקה.
או שאולי זה היה רק רחש מבחוץ שהזכיר לי את הסאונד ההוא, של מציאות שלא מרפה.
ופתאום – הגוף כבר לא מקשיב, התודעה חוזרת אחורה, והלב… רק מנסה לא לקרוס.

וזה הרגע שבו הבנתי משהו שכנראה רובנו מרגישים מתחת לפני השטח: אנחנו כבר מזמן לא סתם אזרחים במדינה. אנחנו עם של גיבורי־על.

לא מהסוג שעטוף בגלימה, אלא כזה שממשיך לתפקד כשכל המערכות בפנים צועקות לעצור.
אנחנו מכינים סנדוויצ’ים בבוקר עם דופק מואץ, מעבירים ישיבת צוות בזום בזמן שחבר שלנו קובר את הבן שלו, מרגיעים ילדים בלילה כשבעצמנו אין לנו שום מרחב בטוח לנשום בו.

אני לא כותבת את זה ממגדל שן. אני חיה את זה.כמטפלת, כמרצה, כאמא, כבת, וכאדם שמנסה לקום בכל בוקר עם אמונה שהאור עוד יגיע.

מאז השביעי באוקטובר אנחנו חיים בשני קווים מקבילים:
קו אחד – קו האש.
קו שני – קו החיים.

והפער ביניהם – לא נתפס.
אנחנו חיים במדינה שנמצאת תחת שיגורים – תרתי משמע: גם של טילים, וגם של עומסים רגשיים בלתי פוסקים זה בדיוק מה שהופך אותנו לגיבורים.

כי להיות אדם שפוי בימים האלה – זה מעשה של גבורה, המשיך לאהוב, להאמין, לעבוד, לגדל, לדאוג זו שליחות כמעט עליונה.

בכל פרק בסדרה הזו אני אביא לא רק קול אישי ועיתונאי, אלא גם כלי קטן לנפש, מהעולם שבו אני חיה ופועלת: טיפול רגשי, NLP, מיינדפולנס ופסיכולוגיה חיובית, כי לכולנו מגיעה גם נשימה אחת של שקט בתוך כל הכאוס.

💠 הטכניקה להיום: נשימת “4-7-8” להרגעת הגוף והתודעה

🌀 טכניקה קצרה שתוכלו לתרגל בכל רגע של עומס, חרדה או בלבול – ואפילו לפני השינה:

🔸 שבו בנוחות, עצמו עיניים.
🔸 שאפו אוויר דרך האף במשך 4 שניות.
🔸 החזיקו את האוויר בריאות למשך 7 שניות.
🔸 נשפו לאט דרך הפה במשך 8 שניות.
🔸 חזרו על הפעולה 4 פעמים.

זו נשימה שמרגיעה את מערכת העצבים, מאזנת את הדופק – ובעיקר מזכירה לכם שאתם כאן. חיים. נושמים. מחזיקים ,אנחנו עם של גיבורי־על, אבל גם גיבורים צריכים רגע לעצור.
לא להישבר – אלא להתמלא מחדש.

ליאת מייה לומברוזו
יזמית עסקית וחברתית
אמנית , אשת תקשורת ויזמית
מרצה ומובילה בתחום מנהיגות תודעתית, NLP ופסיכולוגיה חיובית .