כרגיל, נעים מאשים את השחקנים

 לקחתי נשימה ארוכה, מסיום המשחק במוצאי שבת מול רעננה ועד היום יום שני. באמת, לא נרגעתי מהגועל נפש שהציגה הפועל אשקלון במגרשה הבייתי מול הפועל רעננה. בוא נגיד שמבחינת משחק כדורגל, רעננה שמה אותה בכיס הקטן וחיים סילבס, מאמן רעננה, עולה באלף דרגות על יובל נעים. 

לא בטוח שהשחקנים מבינים את מה שאומר להם נעים, אחרת לראות אותם במוצ"ש משחקים כמו חבורה שהקשר בינה כדורגל הוא מקרי, זה פשוט לרחם עליהם. הם דורשים חמלה על הביזיון שהראו לקהל שבא, שאגב הולך ופוחת ואנחנו רק התחלנו את העונה, ולא הייתי פוסל להוציא הודעת התנצלות בשם השחקנים והמאמן לקהל שבא לראות אותם, למרות שלא פוצצו את היציעים.

לא כל הקהל של אשקלון שייך לקבוצה קטנה מאוד ואולי מזערית של חוליגנים שמקבלים כרטיסי הזמנה כדי לקלל גם אותי. הם חס וחלילה לא היו בין אלה שקראו קריאות בוז לשחקנים ולמאמן על היכולת הגרועה שהציגו, ההיפך הם ניסו להשתיק את אלה ששרקו בוז וזה היה הכי עצוב לראות קהל שמשלם כסף קורא בוז ובצדק לשחקנים ולמאמן, נאלץ לשתוק בגלל מקבלי ההזמנות. הפנים המכוערות של הפועל אשקלון שמייצג את ההנהלה והמאמן. הגועל נפש הזה שיושב ביציע בחסות ההנהלה והמאמן, מקבל לגיטימציה מבעלי תפקידים במועדון ואף נותן להם לעבור ליד עמדת הראיונות, שהיא כבר שטח סגור לכולם והחבורה הזו שמונה בסך הכל, עשרה אנשים קשקשנים, מנסה להשתלט על שאר האוהדים שבסופו של דבר גם הם לא יגיעו למשחקים. בשבילך לראות עגלות אפשר לראות את הפועל תל אביב. עכשיו