הדיכאון שיצר מהפכה: האישה שהקימה אימפריה תרבותית

בתוך סגרי הקורונה המאתגרים, בעיר אשדוד, יוליאנה א. בויקו מצאה את עצמה מתמודדת עם תינוק בן חצי שנה, ילד בן שנתיים וחצי ודיכאון אחרי לידה. אולם, מתוך נקודת השפל הזו נולד פרויקט מדהים: בהשראת ספר אחד ששינה את חייה, היא הקימה את מועדון הקריאה "בין הכריכות", שהפך במהירות לקהילה תוססת ומחברת בעיר.

המסע המרגש של יוליאנה א. בויקו, שגילתה את כוחן של מילים וייסדה באשדוד קהילת מועדון קריאה של נשים, שהפכה את הקריאה לכלי לריפוי, חיבור ויצירה.

איך הכל התחיל...?

"תוך כדי התמודדות עם דכאון שהחל בהריון והמשיך אחרי הלידה והבריחה היחידה שמצאתי היה בין דפי הספרים..."

בקיץ 2022. תקופה מאתגרת שפקדה לא רק את העולם כולו, אלא גם את יוליאנה באופן אישי. עם תינוק בן חצי שנה, ילד בן שנתיים וחצי ודיכאון אחרי לידה, היא מצאה את עצמה מחפשת נחמה ומפלט. את התשובה היא מצאה בין דפי הספרים, ובמיוחד בין כריכותיו של דואט הספרים  "בין הזיה לפיכחון" של הסופרת הישראלית ניקה. הספר לא רק שימש עבורה מפלט, אלא שינה את חייה לחלוטין: הוא העיר בה קול פנימי, כזה שדחק בה להגשים את עצמה ולא לוותר על חלומותיה.

"פסקה פה, שורה שם, אם הייתי מצליחה לסיים עמוד או שניים ברצף זה היה נס"!    מספרת ברגש יוליאנה, ואז הגיע הספר הזה ששאב אותה:  "משהו שם תפס אותי חזק, הרגשתי כאילו מישהו נכנס לי לראש וכתב אותי. הוא העיר בי קול רדום שמאז לא מפסיק לצעוק ולהפציר בי להגשים את עצמי, להמשיך, לעשות, ליצור, לא לעצור."

מועדון הקריאה והקהילה שנוצרה...

מהר מאוד יולי מצאה את עצמה מקימה קהילת קוראות ומועדון קריאה לנשים שקיים כבר 3 שנים. "אנחנו נפגשות פעם בחודש במועדון המקורי באשדוד, כ18-12 נשים קבועות לדון על ספר שבחרנו יחד". הקהילה גדלה והתפשטה - היום קיימים מועדונים פעילים גם בעפולה ובנתניה, ומועדונים בהתהוות בחולון, נתיבות ורחובות. 

מעבר לקריאה: המטרות שהניעו את המועדון

יוליאנה מדגישה שהמועדון לא נוצר רק כדי לספק מרחב בטוח לנשים, אלא גם כדי להגשים מטרות נוספות. "היה לי חשוב להנגיש את הקריאה לכלל האוכלוסייה", היא מסבירה. לכן, כשנה לאחר הקמת המועדון, היא חברה ליו"ר ויצו באותה תקופה, דנה כצנלסון, ויחד הן הקימו ספרייה קהילתית בוויצו אשדוד.

מטרה נוספת שחשובה לה במיוחד היא לתת במה ליוצרים ישראלים. "רציתי לעודד קריאת ספרות מקור ולארח סופרות כחול-לבן אצלנו במועדון", היא מוסיפה. כיום, המועדון מהווה מרכז תרבותי פעיל המקדם יוצרים מקומיים ומחבר את הקוראים לספרות עכשווית ישראלית.

המיזם KOTVOT - הבית לסופרים ישראליים

״מתוך שיח עם סופרים שונים זיהיתי כאב והצבתי לי מטרה חדשה, לעזור לסופרים ישראליים לצאת לאור, להגיע לקדמת הבמה, להתפרסם ולהרוויח בכבוד מהיותם סופרים. וכך לאחר מחקר מעמיק, אני ושותפתי סבטה אוקסן, הקמנו את מיזם KOTVOT, פלטפורמה שמאפשרת לספקי השירות הספרותיים (עורכים, מגיהים, מעצבי כריכות וכל מי שביניהם) ליצור פרופיל מקצועי על מנת להיחשף ללקוחות פוטנציאליים-הסופרים, שנחשפים לתהליך ושלבי הוצאת הספר לאור בשקיפות מלאה. עם KOTVOT התקבלנו לאקסלרטור היוקרתי של משרד הכלכלה בMTech  ובסופו נבחרנו להציג את המיזם מול פאנל "כרישים" וזכינו במקום השני והמכובד.״

האחווה הנשית שמאחורי הקלעים

המועדון צמח והתפתח בזכות גורם אחד מרכזי: האחווה הנשית. מעבר לדיונים בספרים, נשים החלו להיפגש, לשתף חוויות ולתמוך זו בזו. מפגשים לא פורמליים נרקמו, וידידויות נפלאות נוצרו. המועדון הפך להיות מוקד של כוח נשי שבו כל אחת יכולה למצוא את מקומה, לקבל עזרה ולתת השראה.

בתור כותבת בעצמה, היום יוליאנה מספקת שירותי ליווי וייעוץ לסופרות, לקטורה וסדנאות כתיבה ובניית קהילות.

כשהגעתי לסיקור יום הולדת 3 למועדון "הכריכות" משכו את תשומת ליבי מספר סופרות איכותיות המספרות את מסען האישי:

תכירו - אלכסה פיי (שם עט) 

מ"מלחמה בכל הזירות" לקהילה: על ספרה החדש

אלכסה פיי, עובדת סוציאלית קלינית במקצועה וסופרת בתחילת דרכה, מספרת על ספר הביכורים הראשון שלה, "מלחמה בכל הזירות". "זהו רומן ישראלי עכשווי המתרחש בצל המלחמה של ה-7 באוקטובר," היא מסבירה. "הספר עוקב אחר מסע משותף של שני צעירים המתמודדים עם עברם וההווה שלהם...". כאן אלכסה עצרה, מבלי לגלות פרטים נוספים על העלילה.

אלכסה, שהיא גם חברה נלהבת במועדון הקריאה האשדודי "בין הכריכות", מדגישה את חשיבות הקהילה. היא מביעה הערכה רבה למנהלת המועדון, יוליאנה, על כך שהיא "נותנת במה לנשים ליצור שיח מחבר". על אירוע ההשקה של ספרה בהוצאת "סקרלט" היא מוסיפה ואומרת: "זה אירוע מרגש ומושקע מאוד".

דמות נוספת שמשכה את תשומת ליבי - ברית, המוציאה לאור שמאחורי הקלעים

ברית, שמוכרת גם כמחברת הספרים "לשכוח ממך" ו"להתאהב בך", היא אשת מקצוע מרתקת ומעוררת השראה.

היה לה חשוב שניפגש ונדבר, ומצאתי את נקודת המבט שלה מעניינת במיוחד. מעבר לתפקידה המקצועי, היא הקרינה חום אישי ורצון אמיתי ליצור חיבור, תכונה שהופכת אותה לא רק לדמות מעניינת מבפנים ומבחוץ, אלא גם למקור השראה אמיתי.

קלטתי דמות בולטת באולם: ליטל גלמן, יוצרת תוכן וסופרת

לא יכולתי להתעלם מנוכחותה של אישה נוספת באולם, ליטל גלמן מאשדוד. ליטל, כותבת תוכן מנוסה בתחומי סושיאל ושיווק, היא בוגרת עיתונות "ספיר".

לאחרונה היא כתבה את ספרה "קרנבל ברזיל", המגולל את סיפורה של לוחמת מג"ב לשעבר שמחליטה לברוח משירותה הצבאי ולטוס לבד לברזיל. במהלך הטיול היא מתחברת עם ישראלית מקומית, וכשהאחרונה נעלמת בפתאומיות וללא מענה מהרשויות, גיבורת הסיפור יוצאת לחפש אותה. המסע מסתבך, והיא מוצאת את עצמה מתמודדת עם המאפיה המקומית, תוך כדי שהיא עוברת תהליך של ריפוי אישי. ליטל מסכמת את שיחתנו בהערצה למועדון הקריאה באשדוד, על החיבור שלה עם הנשים והשיח המפרה.

נוכחות מרשימה: מילנה סמבן, דיקנית הגיל של המועדון

במהלך הערב הכרתי את מילנה סמבן, דמות מרתקת ומרכזית במועדון הקריאה. מילנה, שהיא מרצה מוערכת בתחום אבטחת איכות וביוטכנולוגיה, זכתה פעמיים בתואר "מרצה מצטיינת" במכללות להנדסה בבאר שבע ובאשדוד.

מילנה, שהיא אחת ממייסדות המועדון ומכונה "דיקנית הגיל", מספרת: "הייחודיות של המועדון הזה היא שנשים צעירות קוראות המון ספרות ישראלית. זה מרגש אותי להיות חלק מהמיזם הזה". היא מוסיפה שהיא גאה להיות עדה לקהילה תוססת שמקדמת קריאה ויצירה מקורית.

י

"בין הכריכות" מוכיח כי מילים הן לא רק סיפורים, אלא כוח אמיתי שביכולתו לשנות חיים, לחבר בין אנשים ולבנות קהילה תומכת ופורחת. סיפורו של המועדון הוא תזכורת לכך, שגם ברגעים הכי קשים, האמונה בעצמנו והחיבור עם אחרים יכולים ליצור מהפכה קטנה, אך משמעותית.

אם אסכם את הערב המרגש הזה, בלטו במיוחד המשפטים ששמעתי פעם אחר פעם: "יש פה קבוצת נשים מדהימה". האחדות והקבלה ההדדית ניכרו בכל פינה, כפי שמשתקף באחד הציטוטים המרכזיים ששמעתי: "לא משנה אם התחלת לקרוא לפני שבוע, או אם את סופרת, כותבת או סתם רוצה להרחיב את אופקייך - ברגע שאת כאן את במרחב פתוח לדעות, למחשבות וגם להומור שלך".

הדבר המפתיע והמרגש ביותר הוא שהקריאה הפכה לכלי לחשיפה אישית. המפגשים, כפי שסיפרו המשתתפות, חצו את גבולות הספרים והפכו ל"מפגשים טיפוליים", בו כל אחת הרגישה בנוח לחלוק את סיפורה האישי, וכך נרקם חיבור עמוק ומשמעותי בין הנשים. זהו מעבר פשוט מקריאה לחברות, ויצירה של רשת ביטחון נשית חזקה.

כך נראה נצחון - מילים זה כל הסיפור

שלומית חביב 24.8.25