16.09.25 / 15:34
מפקד מחנה נפת לכיש, רס״ב שמעון פרץ, בן 51 מאשקלון, נשוי+ 3- מגן בגזרתו בעיר הולדתו אשקלון
הוא הגיע ממשפחה חרדית, הולך בעקבות אחיו משה חיים פרץ ז״ל שנפל בתאונת דרכים במסגרת שירותו בחטיבת הנח״ל- ״היה לי את האפשרות לא להתגייס, ההורים שלי לא רצו ולבסוף השתכנעו״
בסדיר היה בימח של משמר הנגב בחטיבה 646 של צנחנים ובאזרחות מנהל הפצה באיקאה
בצוק איתן סיים את שירות המילואים והמשיך להתנדב, בדיוק עכשיו חתם על עוד 10 שנות התנדבות
בשבעה באוקטובר כשהתחיל האזעקות בלי שקראו לו הגיע לצבא אחרי 10 דקות בלי צו ובלי כלום הוא הרגיש שהולך להיות מלחמה וניצב במפקדת הנפה שנמצאת בעיר שלו- בשבילו זה מסםק לשמור על הגיל שלו, ההגנה על הבית והשירות בתוך העיר שלו מאוד מספק אותו, הוא השרה ממש רוגע בבית לאחר הלחץ שהיה. זה הגאווה שלו לעזור לאנשים בעיר שלו שנפלו עליהם טילים- תחושת שליחות אדירה.
היה בכל הסבבים עם עזה במילואים. כבר 27 שנה משרת במחוז הדרום של פיקוד העורף. היה נהג כבאית בגדוד 7662 ולאחר מכן בגדוד 239 וכיום משרת בנפת לכיש.
המטרה בפיקוד העורף היא הצלת חיים- ״אני במילואים אומנם מפקד מחנה כרגע .אבל בשעת מלחמה אנחנו עושים הכל. נפת לכיש היא משפחה״
הכי חשוב לי זה לתת מהנשמה ומנחה עבור האנשים שלנו. הוא לא חושב על משהו אחר אלא לתת בשביל העם שלנו, יש לו אדרנלין ומוטיבציה עם כל המורכבות בה הרגיע את הילדים ואת התושבים ברחובות. מספר על תחילת המלחמה כשהיה בעיר שלו ״כשהתושבים ראו אותנו, החיילים, הם נרגעו״
הוא מאחל לעם ישראל חג שמח ושנה טובה ומקדיש את ההצטיינות הזאת לכל צבא ההגנה לישראל באמירה של עם ישראל חי

