הסלקטור של מכללת אשקלון הלך לעולמו

״זכריה (זיגי) משרקי, היה אדם קרוב לליבי, ולליבם של כל האנשים והסטודנטים/יות שנכנסו בשערי המכללה, הוא היה שומר בכניסה, אי אפשר היה לעבור את "הסלקציה" שלו בלי חיוך וכמה מילים של העצמה, כמה היום יפה, וכמה טוב היום. שנים הוא עמד באותו שער, שומר שמחתם וחיוכם של הנכנסים ובאים.

אני זוכרת שלפעמים הייתי נכנסת עם הטלפון, עסוקה והריכוז בשיחה לא מאפשר קשב למה שבחוץ, זיגי היה עוצר אותי, מחייך חיוך גדול ואומר בשמחה מדבקת שקוטעת כל שיחה או קו מחשבה - בוקר טוב, טוב לראות אותך, שתמיד תחייכי, וסיפורים מהחיים כמו שרק הוא היה יודע לספר, ותמיד היה מסיים עם איחולי ברכה.

חשוב לי לכתוב עליו, להנציח את טוב ליבו, צניעותו, שידעו רבים כמה נפלא הוא היה!
לא קל לנו להיפרד מאדם כזה, ובטח לא בפתאומיות שכזו , הוא היה משמעותי לכולם, ואני שמחה שנפלה בזכותי להכיר אדם כל כך חי, תוסס, שמח , מוקיר תודה , מלא הערכה, ואהוב על כולם.

אני מוסרת תנחומים למשפחתו, תנוחמו מהשמיים ולכל מי שהכיר וליבו נעצב עם ידיעה זו״.

יהי זכרו ברוך.
חותמו ישאר בליבנו תמיד!