המלחמה שבכיס: כך נראית המציאות הכלכלית החדשה בישראל

בכל רחוב אפשר לשמוע סיפורים דומים: בעלת צימר בצפון שלא ראתה אורח כבר חודשיים, עצמאי מתחום האירועים שמנסה לשלם שכירות על אולם סגור, או אם צעירה שנשארה לבד עם שלושה ילדים כי בן הזוג במילואים ארוכים. המשותף לכולם הוא לא רק הקושי הנפשי - אלא התחושה שהקרקע הכלכלית נשמטת תחת הרגליים.

עסקים שנסגרו - ולא בטוח שיפתחו מחדש

על פי נתוני התאחדות העצמאים, עשרות אלפי עסקים בישראל דיווחו על ירידה דרמטית במחזורי המכירות מאז תחילת הלחימה. חלקם הקפיאו פעילות, אחרים סגרו לגמרי - ולא כולם יצליחו לחזור.
ההוצאות, כמובן, לא נעצרו: שכירות, עובדים, ספקים, ביטוחים. בלי לקוחות ובלי הכנסות, גם עסק יציב הופך במהירות למי שנאבק על קיומו.

“הבעיה היא לא רק המלחמה עצמה”, מספר יוסי, בעל חנות מזכרות באילת. “אלא חוסר הוודאות. גם כשהשקט יחזור, מי יודע אם התיירים יחזרו? אין לנו תאריך חזרה לשגרה, אז איך אפשר לתכנן?”.

בעלי עסקים רבים מתארים תחושת תלישות. הם רוצים להמשיך, לשלם לעובדים, לשמור על העסק בחיים - אבל מרגישים שהם לבד במערכה. חלקם מנסים לשרוד באמצעות הלוואות, אחרים נעזרים במשפחה, אך כל אלה הם פתרונות זמניים בלבד.

כשהמילואים הופכים למשבר כלכלי

מעבר לפגיעה בעסקים, גם שכירים רבים חווים את המתח הכלכלי על בשרם. משפחות שבהן מפרנס אחד או שניים במילואים נאלצות להתמודד עם ירידה פתאומית בהכנסות, בזמן שההוצאות דווקא גדלות - אוכל, טיפול בילדים, דלק.

המדינה מציעה מנגנוני פיצוי שונים, אך בפועל רבים מגלים שהכסף מגיע באיחור או לא מכסה את מלוא הנזק. עבור משפחות צעירות עם משכנתא או הלוואות, זו פצצה מתקתקת. הבנקים אמנם מפרסמים “תוכניות הקלה”, אך ברוב המקרים מדובר בדחייה זמנית בלבד - מה שאומר שהחוב פשוט יגדל בהמשך.

“אנחנו חיים מחודש לחודש,” אומרת ליאת, אם לשניים מבאר שבע שבעלה במילואים כבר שלושה חודשים. “אני עובדת חצי משרה, הילדים קטנים, והמשכנתא יורדת כרגיל. אני מנסה לא לחשוב על מה יקרה אם זה יימשך.”

מתי מצוקה הופכת למשבר

רבים מנסים “להחזיק מעמד”, לקוות שהכול יסתדר כשהמצב הביטחוני יירגע. אבל בדיוק כאן טמון הסיכון. על פי מומחים בתחום הכלכלה האישית, השלב שבו אנשים מפסיקים לבדוק את מצבם הפיננסי ומתחילים לדחות תשלומים הוא הרגע שבו המצוקה הכלכלית הופכת למשבר אמיתי.

נועם אברהם - עו"ד חדלות פירעון מומלץ, מסביר כי דווקא בתקופות כאלה חשוב לפעול באומץ ולא בהכחשה. “הרבה ישראלים טובים, שמנהלים חיים נורמטיביים לחלוטין, עלולים למצוא את עצמם עם עיקולים רק כי חיכו ‘עד יעבור זעם’. אבל הזעם הכלכלי, בניגוד לזה הצבאי, לא חולף לבד. יש דרכים חוקיות לעצור את הסחף ולחזור לנשום - רק צריך לפנות בזמן.”

התקווה עוד כאן

למרות התמונה הקשה, יש גם נקודות אור. ארגוני סיוע, רשויות מקומיות ויועצים כלכליים מדווחים על גל התגייסות אזרחית מרשים: קמפיינים לעידוד קנייה מעסקים קטנים, קבוצות תמיכה למשפחות במילואים, ויוזמות להקפאת תשלומים בקהילה.

לאט לאט מתחיל להיווצר שיח חדש - לא רק על גבורה צבאית, אלא גם על אומץ כלכלי. על היכולת לדבר בגלוי על קושי, לבקש עזרה, ולבחור להתמודד במקום להסתיר.

בסופו של דבר, התקופה הזו מזכירה לכולנו עד כמה חשוב לא רק להיות חזקים בשדה הקרב - אלא גם לנהל באומץ את הקרב הפיננסי בבית. כי גם כשיש אי ודאות, תקווה כלכלית עדיין קיימת - במיוחד כשבוחרים להתמודד, ולא להמתין שהסערה תחלוף מעצמה.