אסתמה אלרגית: כשמערכת החיסון פוגשת את דרכי הנשימה

באסתמה אלרגית, הגוף מתייחס לאלרגנים שכיחים כמו אבקנים, קרדית אבק הבית או פרוות בעלי חיים כאיום, ומגיב בהפעלת מערכת החיסון. התוצאה היא בצקת, הצרות של דרכי הנשימה ותחושת מחנק, מה שמוביל לעיתים קרובות להתקף אסתמה. חשוב להבין את הקשר הזה, שכן אבחנה נכונה של סוג האסתמה משפיעה באופן ישיר על בחירת הטיפול.

מה ההבדל בין אסתמה "רגילה" לאסתמה אלרגית?

לא כל התקף אסתמה נגרם מאלרגיה. קיימות צורות נוספות של המחלה, כמו אסתמה אאוזינופילית, שבה הדלקת בדרכי הנשימה מתווכת על ידי סוג מסוים של תאי דם לבנים, או אסתמה המוחמרת במאמץ. ההבדל המרכזי הוא בגורם המעורר. באסתמה אלרגית, מדובר ברוב המקרים במפגש עם אלרגן ספציפי שגורם להחמרה מיידית. לעומת זאת, אסתמה שאינה אלרגית יכולה להיות מושפעת מזיהומים נגיפיים, שינויי טמפרטורה, פעילות גופנית או חשיפה לעשן.

הבדל נוסף הוא שהרבה חולים באסתמה אלרגית סובלים במקביל גם ממחלות אטופיות אחרות, כמו נזלת אלרגית, קדחת השחת או אקזמה. זיהוי ההקשרים האלו מסייע לא רק באבחנה אלא גם בבניית תוכנית טיפול מותאמת אישית.

אילו אלרגנים נפוצים גורמים להתקף אסתמה?

בקרב חולי אסתמה אלרגית , האלרגנים השכיחים ביותר כוללים:

• קרדית אבק הבית  – יצור מיקרוסקופי הנמצא במצעים, שטיחים ובדים, ומהווה אחד הטריגרים המשמעותיים ביותר.
• אבקנים –  עונת האביב מביאה איתה פריחה רבה, אך גם עלייה חדה במספר התקפי האסתמה.
• פרוות בעלי חיים  – במיוחד חתולים וכלבים, שבשיערם ובעורם יש חלבונים המעוררים תגובה חיסונית.
• עובש  – בעיקר במקומות לחים וסגורים, מהווה מקור אלרגני חזק.
• מזון מסוים –  אם כי זה נדיר יותר, קיימות גם תגובות אלרגיות שיכולות להוביל להחמרת אסתמה.

חשיפה לאחד מגורמים אלו יכולה להביא להתקף אסתמה חריף תוך דקות, ולעיתים אף מצריכה פנייה דחופה לטיפול רפואי.

דרכי מניעה וטיפול

הטיפול באסתמה אלרגית משלב כמה גישות:

1. זיהוי והימנעות מטריגרים –  ביצוע תבחיני עור או בדיקות דם לאלרגנים מאפשר לדעת מה בדיוק גורם להתקף. ברגע שהגורם ידוע, ניתן לצמצם חשיפה. למשל, שימוש בכיסויי מיטה נגד קרדית אבק או הימנעות משהייה עם חיות מחמד.
2. טיפול תרופתי  – משאפים עם סטרואידים בשאיפה הם הבסיס לטיפול כרוני, שכן הם מפחיתים את הדלקת. בעת התקף אסתמה נעשה שימוש גם במשאפי חירום שמרחיבים את דרכי הנשימה במהירות. בשנים האחרונות נוספו תרופות ביולוגיות מתקדמות הפועלות על מנגנונים חיסוניים ספציפיים, והן משנות את חיי החולים עם אסתמה קשה.
3. אימונותרפיה  – טיפול חיסוני הדרגתי בחשיפה לאלרגנים מסוימים, במטרה להפחית את תגובת היתר של מערכת החיסון.
4. אורח חיים מותאם –  פעילות גופנית מתונה, הימנעות מעישון ושמירה על משקל גוף תקין יכולים להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים.

קשר בין אסתמה אלרגית למחלות אלרגיות נוספות

אחד המאפיינים הייחודיים של אסתמה אלרגית הוא הקשר ההדוק שלה עם מחלות אטופיות אחרות. מחקרים מראים כי כ־80% מהחולים סובלים גם מתופעות נלוות:

• נזלת אלרגית –  מתבטאת בגודש באף, התעטשויות וגרד, ולעיתים מחמירה את האסתמה משום שהיא פוגעת בתפקוד מערכת הנשימה כולה.
• דלקת לחמית אלרגית –  עיניים דומעות ומגרדות, שמופיעות לרוב במקביל להתקף אסתמה באביב.
• אטופיק דרמטיטיס (אקזמה)  – פריחות עוריות מגרדות שמופיעות אצל חולים רבים בילדות ומבשרות על סיכון מוגבר לפתח אסתמה.
• פוליפים באף  – גידולים שפירים הקשורים לדלקת כרונית בדרכי הנשימה העליונות.

ההבנה שמדובר במערכת אחת שלמה ולא במחלות מבודדות חשובה במיוחד, שכן טיפול יעיל בנזלת אלרגית, למשל, עשוי להפחית גם את שכיחות התקפי האסתמה.

התקף אסתמה – מה מרגישים וכיצד לפעול

התקף אסתמה מתואר לא פעם על ידי המטופלים כתחושה של "נשימה דרך קשית". הסימנים כוללים קוצר נשימה הולך ומחמיר, שיעול טורדני, צפצופים בחזה וקושי בדיבור או באכילה.

במקרה כזה חשוב לפעול באופן הבא:

• לשבת זקוף ולנשום באיטיות.
• להשתמש במשאף החירום לפי ההנחיות.
• להישאר רגועים ככל האפשר, שכן חרדה עלולה להחמיר את התסמינים.
• לפנות למוקד רפואי או לבית חולים אם אין שיפור.

חשוב להדגיש שהתקף חמור עלול להיות מסכן חיים, ולכן ניהול נכון של האסתמה והקפדה על טיפול מונע הם קריטיים.

מבט לעתיד – טיפול מותאם אישית

הבנה מעמיקה יותר של פנוטיפים ואנדוטיפים של אסתמה מאפשרת כיום לרופאים להתאים טיפול מדויק יותר לכל חולה. בעוד שבעבר כל המטופלים קיבלו טיפול דומה, כיום ניתן לזהות האם מדובר באסתמה אלרגית או מסוג אחר, ולהתאים תרופות ממוקדות. בכך עולה הסיכוי להשגת איזון המחלה ולמניעת התקפים.